Husband's Flower|۷ƙ

14.

-"מסקנות, הן המקום שאתה מגיע אליו,

כשאתה מתעייף מלחשוב..."-

*****

טאהיונג הלביש על ג'אנקוק את הכפפות. לרגע הוא פזל לכיוונו וגילה דמעות בעיניו. 'הכאבתי לו?..' תהה בדאגה שלא הבחין בה. הוא לא חיכה לתשובה. ג'אנקוק עפעף כמה פעמים וצנח לכיוונו רדום.

טאהיונג אחז בעדינות בגופו והשכיב אותו על ברכיו בלא מחשבה. לפתע הרגיש רטט מכיסו. הוא הוציא את הפאלפון.

אהבה חופרת:
טוטי!
למה לא שלחת לי הודעה?
חכיתי המון זמן:(

"למה היא כל כך חופרת?".מלמל בייאוש. הוא רצה לענות לה כשקיבל את ההודעה הבאה-

אהבה חופרת:
זה בגלל ההומו המטונף? תזרוק אותו לעזאזל מצידי...
אני לא מבינה איך אתה מסוגל להישאר איתו.
מסכן שלי!!!
נגעל בטח-

היה המשך.

היה. אבל הוא לא המשיך לקרוא.

מחק הכל. כעס לא מובן עבר בו. היה לו רצון גובר מרגע לרגע לשבור את השמשה של החלון ולרסק את הפלאפון לרסיסים. נשיפה עצבנית יצאה ממנו והוא היה מוכן לקום ולצאת באמצע הנסיעה מהרכב כדי לנשום אוויר מרגיע כש-

מבטו קלט את הילד שישן על ברכיו. כל הרגשות שגעשו בתוכו התאדו באחת. הוא בהה בנער שישן עליו כמו בייבי בשנתו המתוקה.

"אתה מתוק... איך אפשר להיגעל מימך..." מלמל בלחש כשחיוך קטן עולה על פניו. ידו הוזיזה כווצת שער ממצחו של הקטן, נותנת נוף לפנים המתוקות והרפויות. שביל דמעות יבשות נראו על פניו-"אייש... אתה צריך להפסיק לבכות... פרח קטן..." אמר באי שביעות רצון.

לפתע הוא קלט מה הוא עושה והמצב המם אותו. במושב הקדמי, צ'אניול שעקב אחריו כל הזמן גיחך. גיחוך שטני.

טאהיונג לא הבין מה עבר עליו עכשיו. אבל לא היה לו מספיק זמן כרגע לחשוב-"מסטר קים הגענו. ג'אנקוק צריך לרדת". אמר הנהג. אגב, מחניק חיוכים לאד.

ברצינות? להעיר עכשיו? את הפרח המהמם הזה?

נעעע... הוא ממש לא הולך לעשות את זה.

כנראה לא הולכים לשאול אותו-"ג'אנקוק קום!! הגע-" כפכף עף לפנים של הנהג המבוהל שהיה באמצע לצעוק.

בול. מאה מתוך מאה.

הוא הסתובב למושב האחורי מגלה את אדונו עם מבט כועס. "לפני שאנחנו מדברים על כמה אני מוכשר בלקלוע למטרה- מה לכל הרוחות אתה חושב שאתה עושה?". צעק בלחש לכיוון הנהג.

"אא... א-אני..." מעיר אולי? זה לא ברור?- "הוא צריך לצאת אדוני." לחש בחזרה צ'אניול כשקיבל מבט אזהרה.

"זה לא תשובה מספקת לכך שהוא צריך לצאת עכשיו. עד שהוא ישן נורמלי, תן לו. עזוב את ה-'הגענו'!". השיב למבטו המבולבל של הנהג. אולם הבלבול נבע מפני שהוא היה בהלם מכך שלקים טאהיונג אכפת בכלל מהקטן.
אכפת לו? נכון?..