FORCE

פרק 29

כמה דקות ארוכות אחר כך דלת חדרי נפתחה וסקוט עמד בפתח וסרק את החדר שהרגשתי שהיה קצת מבולגן. "מיה." קולו שקט. הוא נאנח ונכנס פנימה. מתיישב על המיטה בחלל הריק הקרוב לבטני. הסתכלתי עליו ונשמתי עמוק. "מה קרה?" הוא ליטף את שערי ובחן את פניי.

"אני לא מרגישה טוב."

"אל תשקרי לי." הוא ביקש. "מה קרה? למה את מתחמקת ממני?"

הוא הסתכל על הטלפון הסדוק שלי והרים אותו. בוחן אותו. "מה קרה למסך שלך?"

"התנפץ." מלמלתי.

"ממה?"

"זרקתי אותו."

הוא קימט את מצחו בדאגה. "למה?"

"אמילי מתכוונת לספר להורים שלי. היא לא... היא לא קיבלה את העובדה שאנחנו יוצאים כל כך טוב." דיברתי בשקט. "עזוב סקוט אני לא רוצה לדבר על זה אני פשוט רוצה קצת זמן."

"זמן למה?" הוא כיווץ מעט את גבותיו.

"לחשוב. זמן לעצמי."

"מה היא אמרה לך מיה?" הוא נשמע מעט מעוצבן. "את חושבת שלא תוכלי להתמודד עם ההורים שלך? היא באמת הצליחה להפחיד אותך?"

התיישבתי כדי להיות איתו בגובה עיניים. "זה לא רק זה." אמרתי באנחה.

"אז?"

"היא גרמה לי לחשוב ולהיזכר בכל מה שקרה לפני... לפני ניו יורק." אמרתי והשפלתי את מבטי. משחקת עם אצבעותיי בעצבנות.

"מיה תסתכלי עליי." היא ביקש ואני נשפתי והרמתי את עיניי שהצטלבו עם שלו. "מה שהיה בלוס אנג'לס נשאר שם. עברנו את זה. בלוס אנג'לס רציתי לפגוע בך. היום אני לא מסוגל אפילו לסבול את המחשבה שאפגע בך באיזושהי צורה." הוא הביא את ידו תחת סנטרי ואחז בעדינות.

שתקתי.

"אני לא הולך לשום מקום בייבי..." הוא לחש. "אם צריך נתמודד עם ההורים שלך אבל תאמיני לי שהם לא יהיו מכשול. ואני כבר אמרתי לך שאני יכול לדבר עם אמילי."

"לא!" אמרתי בחדות. "אתה סתם תחמיר את המצב."

"בסדר." אמר והסתכל לי בעיניים. "פעם הבאה תדברי איתי מיה, אל תתחמקי ממני אחרת לא אוכל לעזור לך."

שתקתי.

"בסדר?" שאל. הנהנתי.

"תעני לי." ביקש.

"בסדר." לחשתי. הוא הנהן ורכן כדי לשתול נשיקה קלילה על שפתיי וכשהתנתק ליטף את שערי ומשך אותי לזרועותיו. גבי צמוד לחזהו וזרועותיו עוטפות אותי. ישבתי מחובקת איתו והרגשתי רגועה יותר ממה שהייתי קודם.

"לא משנה מה יקרה מיה אני לא אשאיר אותך לבד. יש לך את המילה שלי." הוא לחש ואני הטיתי את ראשי מעט לאחור כדי להסתכל עליו. הוא נישק אותי שוב והפעם נשכבנו על המיטה שלי בתנוחת כפיות. דקות ארוכות אחר כך, בעוד שזרועותיו של סקוט עוטפות אותי שמתי לב לנשימותיו הסדירות והבנתי שהוא נרדם. כמה זמן אחר כך שקעתי בשינה יחד איתו והרגשתי בטוחה.