יום עבר ועוד יומיים אני מתחילה ללמוד. האמת שאני בכלל לא חושבת על הלימודים כרגע למרות שאני צריכה. לפני כמה דקות סיימתי לדבר בטלפון עם אמילי ועם ההורים שלי. אני מתגעגעת אליהם מאוד ומה שאני מרגישה בלי קשר לגעגוע אליהם לא עוזר לי.
כל כך נהניתי כשיצאתי עם סקוט, ראיתי בו צד אחר, צד שלא חשבתי שקיים אצלו והוא ניפץ את הכל תוך שניות. אני לא יכולה שלא לחשוב על הנשיקות איתו ובכלל על להיות בחברתו, הוא נכנס לחיים שלי במכה, בלי שום הכנה ועכשיו אני לא מצליחה שלא לחשוב עליו.
לא כי אני מאוהבת בו אלא בגלל שאני כל כך נהניתי איתו, באמת, אני לא זוכרת מתי נהניתי ככה ולראות אותו עם מישהי אחרת כאילו הייתי כלום ושום דבר זה כאב. וזה לא שהיא פשוט דיברה איתו או משהו, היא ישבה עליו ואני חושבת שהם אפילו התנשקו. אפילו שלא ראיתי אותם מתנשקים בוודאות אני במקרה הייתי שם כדי לראות אותה קמה ממנו.
אומנם הייתי שיכורה אבל לא שיכורה מספיק כדי לשכוח.
ידעתי שיפגע בי מתישהו. הרי זה לא שלא עשה את זה קודם. אני לא מוכנה לאפשר לו להיכנס לחיים שלי שוב. הוא עשה מספיק בלגן עד עכשיו ואני כמו מטומטמת הנחתי לו להישאר ולהתקרב. מה לעזאזל עובר עליי? למה אני מתעסקת בו כל כך?
אז מה אם הייתה לנו יציאה אחת שהייתה טובה מאוד. זו רק יציאה אחת והוא בהחלט רצה להרשים אותי. והצליח כמובן. אבל יציאה אחת לא אומרת דבר.
ואיאן הזה... הוא אף פעם לא יבחר בצד שלי ואני צריכה כבר להפנים את זה. סקוט ואשטון הם המקום הראשון שלו, במיוחד סקוט. טעיתי כשהתרגשתי כל כך מהעניין שהוא יהיה איתי בניו יורק. הוא בכלל לא איתי וחוץ מזה הוא בכלל לא בצד שלי, הוא לא באמת מגן עליי מפניהם והוא אף פעם לא יגן.
גם ממנו אני צריכה להתרחק ואני אעשה את זה. אני אמצא לי חברים חדשים. אני חייבת. יש לי את ג'ו ואפשר לומר גם את לקסי אבל ידיד זה שונה. אני חושבת שכרגע משעמם לי ובגלל זה אני מתעסקת בשטויות כמו סקוט ואיאן. ברגע שאתחיל ללמוד אני בטוחה שכבר לא אחשוב על זה.
דפיקות קטנות בדלת שלי הקימו אותי מהמיטה. ג'ו הייתה בפתח והיא חייכה אליי. "רוצה ללכת לאכול משהו?" היא שאלה אותי.
"בטח. לאן?"
החלטנו יחד על מקום ואז שתינו הלכנו להתארגן מהר מאחר והיינו עוד בפיג'מה. לג'ו התבטל יום מהקורס ולכן נשארנו עד עכשיו במעונות. לקסי לא חזרה עוד מאתמול ואם לומר את האמת אני קצת דואגת לה. שלחתי לה הודעה והיא עד עכשיו לא ענתה. השעה שתיים בצהריים ואני וג'ו נוסעות אל מסעדה איטלקית טובה שהיא מכירה.
היא ראתה שאין לי כל כך מצב רוח אפילו שניסיתי מאוד להסתיר את זה. ואני יודעת שהיא לא רצתה להעלות את הנושא ולשאול אבל בסופו של דבר היא עשתה את זה ושאלה למה אני מצוברחת. שיקרתי ואמרתי שאני מתגעגעת למשפחה שלי למרות שזה לא היה שקר.
ŞİMDİ OKUDUĞUN
FORCE
Romantizm'אם חשבתי שהוא ירחם עליי טעיתי ובגדול, המגע העדין שלו הטעה אותי והוא רצה להבהיר לי את זה... והוא בהחלט הבהיר את המסר.' הוא רוצה והוא אוהב שמפחדים ממנו, המראה שלו משדר משהו מאיים אך יפה כאחד. עם סקוט פורס לא כדאי להתעסק, הוא מוכר בתור צרה אחת גדולה...
