הייתי קצת מוטרדת בקשר לאתמול וזה השפיע על היום שלי, על הריכוז שלי לשיעורים של היום. שנאתי את זה. אף פעם לא היה לי מישהו בחיים שהדאיג והכעיס אותי, מישהו שנמצא במחשבות שלי עשרים וארבע שעות ביממה.
תמיד ידעתי שחבר בזמן לימודים זאת הסחת דעת. ההורים שלי אמרו לי את זה כמה פעמים וגם ראיתי את זה על בנות מהכיתה שלי שכמה זמן אחרי שנהיה להן חבר הציונים שלהן לא היו בשמיים. זה הרבה הסחות דעת, הרבה מחשבות ותהיות שווא. לא שאני אומרת שסקוט הוא חבר שלי אך הוא בהחלט בחור שמסיח לי את הדעת.
אין לי מושג מה אנחנו ואני לא מתכוונת לעשות את השיחה הזו ולשאול אותו. הוא בלתי צפוי ואני מפחדת מהתגובה שלו. אני מעדיפה לא לדעת. תגובה חיובית של- כן, ברור שאנחנו יחד, לא בראש הרשימה לתגובות שיכולות להיות לו מבחינתי.
גם בקושי ישנתי הלילה. תהיתי מי זה קול ומה הוא עושה. תהיתי למה איאן וסקוט לא רצו שיתקרב אליי. זה היה לי ברור שהם רצו להרחיק אותו ממני. אני יודעת שהם יגרמו לי למחוק את המספר איכשהו ולכן החלטתי לכתוב את המספר שלו באחת המחברות שלי. מי שהוא לא יהיה, המספר שלו הוא סוג של כוח מול סקוט.
השעה שש בערב, אני עייפה מאוד וכל מה שאני רוצה זה ללכת לישון. נכנסתי להתקלח וכשסיימתי לבשתי את הפיג'מה שלי, מכנס ורוד קצר וחולצה שחורה. עליתי למיטה ובדיוק אז הבחנתי בטלפון הרוטט שלי. אמילי. מיהרתי לענות לה ושמחתי כל כך. "אמילי!" קראתי, היא התקשרה אליי בשיחת וידיאו ואני כל כך שמחה לראות אותה.
"מיה!" היא חיקתה אותי וצחקה. "התגעגעתי אלייך." היא אמרה.
"גם אני. מאוד." אמרתי לה. "מה שלומך?" שאלתי אותה.
"הכל כרגיל." היא אמרה. "הלימודים התחילו אתמול. איך זה מרגיש לך?"
"כיף. אני מתרגשת. יש כאן אנשים מאוד טובים ונחמדים, יותר ממה שציפיתי האמת. מה איתך? איך הולך לך שם?" שאלתי אותה.
"הכל הולך בסדר גמור. התחלתי לצאת עם איזה בחור לפני שבועיים. קוראים לו מייק." היא אמרה והשם נשמע לי קצת מוכר אך לא זכרתי מאיפה. טוב, אולי כי יש הרבה אנשים שקוראים להם מייק. ברור. דיברנו על הבחור הזה עוד קצת ועל כמה שהיא נהנית לצאת איתו.
לקראת השעה שבע עוד היינו בשיחה. דיברנו על המשפחה שלי ושלה. "ליאו בדיוק קנה רכב חדש. הוא לא מפסיק להתלהב." היא אמרה וצחקה על אח שלה.
"הוא נתן לך לנהוג?"
היא נחרה בצחוק. "פעם אחת מתחילת השכונה שלנו ועד הסוף ובחזרה."
צחקתי מכל הלב. "אבל זה רק איזה ארבעה בתים אחרי הבית שלכם!"
היא צחקה יחד איתי. "בדיוק!" היא קראה ובדיוק אז הדלת שלי נפתחה בעוצמה. נבהלתי והסתכלתי לכיוון הדלת פעורת עיניים למראה סקוט הזועם. "מיה? מיה מה קרה?" שמעתי את אמילי שואלת. הוא לא דיבר.
YOU ARE READING
FORCE
Romance'אם חשבתי שהוא ירחם עליי טעיתי ובגדול, המגע העדין שלו הטעה אותי והוא רצה להבהיר לי את זה... והוא בהחלט הבהיר את המסר.' הוא רוצה והוא אוהב שמפחדים ממנו, המראה שלו משדר משהו מאיים אך יפה כאחד. עם סקוט פורס לא כדאי להתעסק, הוא מוכר בתור צרה אחת גדולה...
