FORCE

פרק 2

"אנחנו בסדר." אמרתי. "תודה." לא סמכתי עליהם. חיוכים לא עובדים עליי כל כך מהר. אמילי אולי טיפשה ותמימה, או משחקת אותה כזאת אבל אני לא טיפשה, אולי קצת תמימה אך לא טיפשה. הבחור הוריד את ידיו ממני כשאני הורדתי את ידי לציידי גופי. הרגשתי את עיניו עליי, בוחנות את פניי בריכוז.

הסתובבתי אל אשטון והתכוונתי לקחת את אמילי אך הוא עצר אותי והסתכל על אמילי. "מה את אומרת נסיכה?" שאל אותה והסתכל עליה. כיווצתי את גבותיי בכעס כשהיא הנהנה בהסכמה.

"היא שיכורה." אמרתי. "אני באמת מודה לכם אבל אני מעדיפה שאני והיא נישאר כאן."

"טוב, מצטער להודיע לך מתוקה אבל היא בדיוק הסכימה." אמר אשטון. "ראית שהיא הסכימה נכון סקוט?"

סקוט... אז זה השם שלו. הבטתי בו מעבר לכתפי. הוא לא הגיב, פניו רציניות וקשוחות. נשמתי עמוק וחזרתי להסתכל על אשטון.

"אני הסכמתי מיה." אמרה אמילי.

"נכון מיה." אשטון חזר אחריה וחיוך שבע רצון על פניו. הרגשתי איך דמי מתחמם. רציתי לצרוח עליו ולהעיף אותו ממנה אבל אין לי את האומץ. לא נראה שהוא הולך לוותר ולכן בלעתי את הגאווה של להוכיח משהו ואת העקשנות שלי ולבסוף, אחרי נשימה עמוקה הסכמתי.

עלינו אל הקומה השנייה. אשטון עזר לאמילי ואני ניסיתי לשכוח מהעובדה שסקוט הולך מאחוריי. עברנו במסדרון ארוך, סקוט פתח דלת כלשהי שהובילה לחדר ענקי בו ישבו עוד משהו כמו עשר איש. הייתי פחות לחוצה כשראיתי שיש פה עוד כמה בנות והן יושבות בנוח ובכיף. שני הבנים הובילו אותנו אל ספת בד בצבע אפור, נוחה להפליא.

כשישבתי עליה הרגשתי שאני מסוגלת להירדם. היא הייתה יותר נוחה מספת העור השחורה שהייתה בקומה למטה, ספה שישבתי עליה רוב הערב. שמחתי והופתעתי ששניהם, סקוט ואשטון ישבנו מולנו. אשטון הושיב את אמילי לידי והם התיישבו בספה מולנו. זו הייתה אותה ספה בעצם בצורת האות U.

"בנות כמה אתן?" שאל אשטון.

משום מה סקוט לא דיבר הרבה, הוא רק הקשיב והסתכל עליי הרבה. הרגשתי לא בנוח בידיעה שהוא מסתכל עליי.

"אה... שמונה עשרה." עניתי ושילבתי את זרועותיי. היה לי קר למרות שבחדר הזה היה קצת יותר חמים.

"אני כבר חוזר." אמר סקוט ונעמד. חברו הסתכל עליו וזקף גבה אך לא אמר כלום. הוא חזר להסתכל עליי וסקוט הלך. נשמתי לרווחה.

"בן כמה אתה?" שאלתי.

הוא חייך. "אני זה ששואל את השאלות מתוקה."

קצת הזדעזעתי מהאמירה הזו. "ואם אתה מצפה לתשובה ככה גם אני." אמרתי לו באומץ.

חיוכו התרחב והוא רכן טיפה קדימה. "אני מחבב אותך." אמר. "אני בן עשרים ושש."