'הארי פוטר והילד המקלל' הוא פאנפיק שבא כתגובה לספר שאסור-לנקוב- בשמו, או אם נקרא לו בשמו – "הארי פוטר והפאנפיק הנורא מכל/הארי פוטר והילד המקולל". בפאנפיק הנגד שנכתב הסופרת מנסה לכתוב את הסיפור כפי שהיא חושבת שהיה צריך להיות.הערה – אם אתם אוהבים את הספר המקורי, זה בסדר גמור. אם אתם לא, זה גם כן בסדר גמור. אני פה רק כדי לקחת את השאלה הזו – מה אם אלבוס היה משובץ לסלית'רין – ולתת לה תשובה משלי. תיהנו.
אלבוס תמיד חשב שאחד החסרונות הכי גדולים בלהיות אח קטן (חוץ מההקנטות הבלתי פוסקות וביצי הפיקסי האקראיות בתוך הציפית של הכרית שלו) הוא שכל החוויות הראשונות והמרגשות כבר נחוו על ידי ג'יימס, וכשהן הגיעו אליו הן תמיד היו פחות מרגשות. עכשיו, למשל, הוא ידע שהוא עומד לרדת מהרכבת, ללכת בעקבות האגריד, לעלות על סירות ולהיכנס להוגוורטס.
אבל בכל זאת, כשהוא ורוז ירדו מהרכבת הוא הרגיש כאילו עורקיו מלאים משקה תוסס מהסוג שאבא שלו נתן להם לשתות כשראו את הדבר ההוא – הסרט – ושגרם ללילי להישאר ערה לילה שלם.
זה היה לילה קריר. הרציף היה מלא ילדים שפטפטו ואמרו שלום זה לזה אחרי שלא התראו כל הקיץ. אלבוס ידע לזהות את תלמידי השנה הראשונה האחרים לפי הצורה המהוססת שבה עמדו, כאילו הם לא בטוחים מה לעשות עם עצמם.
"תלמידים חדשים! תלמידים חדשים, לכאן!"
הוא חייך והסתובב. האגריד עמד שם, ענק כתמיד, מנופף לכל עבר כמו תחנת הרוח השעירה ביותר בעולם.
אלבוס התקדם לעברו ונעמד לידו. עד מהרה כל תלמידי השנה הראשונה נאספו מסביב. האגריד בדק שכולם שם ואז הכריז שהם יכולים ללכת. הם התחילו ללכת בשביל חלקלק שהוביל כלפי מטה.
האגריד התקרב וכשראה שאיש לא מסתכל רכן לעבר אלבוס ואמר בלחישה מאוד קולנית, "איך אתה שם? מסתדר?"
"כן", אלבוס צחק, "עדיין לא התחלנו".
"ברגע שאתה נכנס שמה לרכבת, זה מתחיל", אמר האגריד, "אני זוכר את השנה הראשונה שלי – פחדתי כמו מת, אבל התרגשתי... אז איפה הבת דודה הזאת שלך, הא?"
"היא ממש-" אלבוס הסתובב, אולם רוז לא הייתה שם, ומהתנופה שלקח רגלו כשלה בבוץ והוא החליק. "תיזהר, אתה!" האגריד תפס בצווארנו ומשך אותו לעמידה, "אני לא רוצה שיקרו תאונות כבר בערב הראשון. פרופסור מקגונגל כבודה לא תסלח לי".
אלבוס הזדקף לעמידה והמשיך ללכת. הוא לא הבין לאן רוז נעלמה. רק לפני רגע הייתה מאחוריו...
המחשבה פרחה מראשו ברגע שהם עברו את העיקול וניצבו על שפת האגם. הוגוורטס ניצבה מולם, חלונותיה בוהקים באורות שנצנצו על פני המים, ולמרות שאלבוס כבר שמע סיפורים על הרגע הזה מאות פעמים, הוא בכל זאת הרגיש כאילו המשקה התוסס שבעורקיו התחיל לזרום מהר יותר.
YOU ARE READING
מתעוררים לחיים - פאנפיקים
Fanfictionפאנפיקים (ספרות מעריצים) נועדו לתת למעריצים להמשיך את הערצתם והערכתם ליצירה בדיונית כלשהי ואת אהבתן כלפי הדמויות של אותה יצירה. בפאנפיקים שאכתוב כאן אעשה בדיוק את זה. למה? כי למה לא.
