החבר הכי טוב שלי

פרק 20

אומיגאד מקום 3 בספרות לנערות של הסיפור הזה? עשרים אלף לשורדת? ועוד מלא קוראות וקוראים חדשים, מלא תגובות והצבעות, ובעיקר חום ואהבה. אין לי מילים, תודה ענקית לכולכם! אוהבת יותר ממה שאפשר לתאר במילים, תודה רבה רבה רבה❤️

סתם כי רציתי לציין, זה הפרק הכי ארוך שהיה עד כה בסיפור... אז תהנו לכן:)

שיר: Close - by Nick Jonas

--

נכנסתי הביתה ועליתי לחדרי, לשכב במיטתי ולהיזכר בכל רגע מושלם שהיה היום.

לרגע התחלתי לחשוב על כמה שבא לי לשתף את המחשבות שלי ואת התחושות שלי עם קרובים אליי. סופיה כבר יודעת הכל, אבל אני לא מדברת עליה.

אני מדברת על אבא ואמא שלי, על ההורים היקרים שלי שלא שמעתי מהם כבר חודש שלם. אני מתגעגעת המון.

ההורים שלי עוסקים בתחום ההייטק, אך הם הוציאו אפליקציה חדשנית שגורמת להם כל הזמן לטוס לכל מיני מקומות. הם כמובן היו רוצים שאבוא איתם, אך יש לי בית ספר לצערי, ועליי להתמיד ולהשקיע ולא להחסיר. בכל מקרה שנה אחרונה לבית ספר, אני חושבת שאני אשרוד אותה, ואז אולי בעזרת השם אלך לי לאקדמיה שאני רוצה להתקבל אליה כל כך.

שאם כבר חושבים על האקדמיה, אמן שהזמן יעבור כבר ואני אקבל את המכתב אם התקבלתי או לא!

אבל, בואו נחזור רגע להורים שלי. הם מדהימים, באמת. הלוואי והם היו פה איתי. הם בקושי יכולים לדבר איתי, כי כל היום הם עוסקים באפליקציה שלהם והם עמוסים מאוד.

התגעגעתי אליהם ויש לי המון סיפורים חדשים לספר להם. אחד מהם הוא כמובן כיילב. הלוואי שהם יחזרו כבר, אני מרגישה את הלב שלי מתפוצץ בלעדיהם כבר. ובכל מקרה, הבית ריק ושקט ככה בלעדיהם, אני מרגישה יותר לבד מתמיד ככה.

'הכל טוב, נכנסת בשלום הביתה?' הפלא סנוור את עיניי כאשר קיבלתי הודעה מכיילב.

הבטן שלי התהפכה מהתרגשות מההודעה הזו, זה לא שהוא לא שלח לי הודעות כאלו פעם כשלא היה בינינו כלום, אך אני חושבת שעכשיו המשמעות של ההודעות הללו מתעצמות יותר.