היי בנות! סורי שלא העליתי שבוע שלם, הייתי באילת! ולצערי הרב עכשיו אני חזרתי
הביתה:( בא לי לחזור לשםםםםםםםם
אבל הנה עכשיו אני חזרתי, וכמובן שלא שכחתי מכן אף לא לשנייה אחת!! אז הנה לכן הפרק, תבלו וקריאה מהנה:)
נ.ב- סתם שתדעו, שזה פרק ארוך במיוחד בשבילכן יפות!
--
הסתובבתי וזה היה כיילב.
שמחתי שהוא פה, כי אני הרגשתי הקלה.
"כיילב, תראה אותה נו, תחשוב בהיגיון." מורן אמר.
"אני חושב שהיא מספיק בוגרת כדי לדעת מה היא עושה. אתה תעוף מפה וחסר לך שאתה מתקרב אליה. היא לא צריכה אותך בחיים שלה, אתה רק הורס לה אותם. יש לך שנייה לעוף מפה לפני שהמצב יהפוך לא נעים." כיילב אמר בארסיות ומורן נגע בשפתיו ונשף אוויר, הסתכל עליי ועל כיילב עוד פעם אחת אחרונה והלך משם.
הסתובבתי אל כיילב וחיוך עלה על פני, "תודה שאתה פה! מה הייתי עושה בלעדייך! אבל למה לקח לך כל כך הרבה זמן לבוא!" העפתי לו כאפה על החזה והוא רק צחקק.
"העיקר אני פה, לא ככה?" שאל וגלגלתי את עיניי.
"איפה איאן?" שאלתי מסתכלת אל עבר האוויר שנמצא לידו ללא הבנה, הרי הם היו אמורים לבוא יחד.
"לא יודע, הוא ביטל לי על הרגע האחרון. חשבתי שאת יודעת." אמר.
"לא.." מלמלתי וזה היה נראה לי חשוד. עד שהצלחתי להשתכנע לבוא למסיבה, הוא בעצמו לא בא?
"טוב, אני רואה אז שהכל טוב פה, אני יכול ללכת." אמר.
"מה? רק הגעת." החמצתי את פניי.
"בסדר, אין לי פה בכל מקרה מה לעשות, ואני עייף. אני אלך שמרי פה על סופיה. היא צריכה אותך היום. כל דבר תקשרי אליי." אמר ואני הנהנתי. הוא נשק לי בלחי והלך משם.
חזרתי אל סופיה, שאני חושבת שהייתה כבר אחרי הכוס החמש עשרה שלה בערך.
"איפה היית?" מלמלה ויכולתי לראות שהיא כבר איבדה את זה.
"פה, סתם." מלמלתי נאנחת במושבי, מנסה לגרום לה לא לחשוד יותר מידי.
JE LEEST
החבר הכי טוב שלי
ChickLitתמיד יש משהו שמשנה את הכל, תמיד יש משהו ששובר את כל החוקים, משהו שעלול להפוך את כל החיים ולשנות אותם מקצה אחד לשני. הם תמיד היו החברים הכי טובים, מאותו היום בו הם דיברו לראשונה, הם גדלו יחד, חוו את החיים אחד עם השנייה. אבל כמו שנאמר קודם, תמיד יש מש...
