החבר הכי טוב שלי

פרק 3

תסלחו לי על הפרק הקצר?:/

גם אם כן וגם אם לא, לפחות פרק!!! לכו לקרוא(:

--

"נו את יודעת, אם תתקבלי מצד אחד אני מאוד אשמח בשבילך, אבל מצד שני, יהיה לי רע עם זה שאת תהיי רחוקה ממני אלפי קילומטרים. מבינה?" הסתכל עליי במבט החמוד הזה שלו ויכולתי לראות שהוא נבוך.

"וגם זאת תהיה פעם ראשונה אני חושב שאנחנו נהיה כל כך רחוקים אחד מהשנייה מאז הגן, חוץ מחופשות פה ושם לכמה ימים." אמר.

"נכון, אבל גם אם אני אתקבל, ואמן שאני אתקבל," עשיתי התפללות קטנה לה' על ידי נשיקת ידי ושליחתה למעלה לאוויר, מה שגרם לכיילב רק לצחוק ממני. כן, הוא אוהב לצחוק עליי.

"אנחנו נשמור על קשר יומי, אל דאגה." אמרתי והוא הנהן.

נשמע הצלצול, נפרדתי לשלום מכיילב שכל שאר הזמן פשוט עשה פרצופים מוזרים ואני זרקתי עליו אוכל.

הוא באמת הילד הכי מוזר שקיים.

נכנסתי לכיתה, והלכתי לשבת ליד סופיה, והיא הייתה עצבנית, אי אפשר שלא להבחין בזה.

גם אם לא מכירים את סופיה אפשר להבין שהיא עצבנית, כשהרגל שלה לא מפסיקה לרעוד והיא יושבת בקצה הכיסא, קוצצת את ציפורניה.

"מה יש?" התיישבתי לידה והנחתי את ידי על ברכה כדי שתפסיק לרעוד.

זה יכול להטריף אותי הדברים האלה.

"מורן," נשפה את האוויר ואמרה את זה כמובן מאליו.

"אני לא יכולה איתו יותר, אני לא יודעת מה יש לו. הוא מרחיק אותי ממנו פשוט, מרחיק את כולם. קרה לו משהו בבית, שהתקשרתי לברר עם אמא שלו מה הולך היא אמרה שהיא לא רוצה לדבר על זה וניתקה לי את הפלא בפנים. ממתי היא מנתקת לי בפנים? אני לא מסוגלת יותר נעמי. אני מרגישה שאני משתגעת עוד רגע." אמרתי עדיין מרעידה את רגלה בטירוף.

"תרגעי!" ניסיתי להרגיע אותה, אך כמובן שבחוסר מזל. טוב, זה בהחלט לא הרעיון הכי טוב בעולם להגיד למישהו שהוא לא רגוע להירגע, כי זה לא עוזר. בכלל.

"תלכי למורן היום ותבררי הכל. אם את רוצה אני אבוא איתך." חייכתי אליה והיא הפנתה אלי את מבטה שעד כה היה תקוע בקיר.

"זה בסדר, תודה. אני רק רוצה שיום שישי יגיע כבר כדי שנצא למסיבה הזאת ואני אשתכר עד המוות." אמרה.

כן זאת סופיה. בכל יציאה אפשרית, לא משנה איפה, היא תשתה. פעם אחת שאלתי אותה למה היא כל כך אוהבת לשתות, והיא אמרה לי שכאשר המשקה החריף זורם לה בגרון היא מרגישה שהיא חיה. אם לא הייתם מכירים את סופיה כמוני הייתם חושבים שהיא מכורה לאכוהול, אבל היא לא. אבל היא כן שותה פעם-פעמיים בשבוע. הרבה פעמים היא משתכרת למוות כי פשוט סתם בא לה, ורוב הפעמים היא פשוט שותה כי היא אוהבת את זה.