Larry Stylinson- the babysitter/ לארי סטיילינסון - הבייביסיטר

!!פרק אחד עשר

הולההההההה

לא מתכוונת למתוח אתכם יותר מידי, תהנו! 

----

"אתה בטח הבייביסיטר.." אמר ליאם וחייך חיוך גדול. 

"כן..במקרה זה אני!" הוסיף לואי ושחרר צחקוק ולאר מכן אנחה. 

התקרבתי אל הבנים ונתתי לכל אחד מהם חיבוק. 

"היי.." אמרנו שלושתנו באופן הרגלי ומוזר. 

פתאום שמענו רעש מהמדרגות. 

"נייל!" זאין צעק ורץ לחבק אותו. 

לאחר כמה שניות של חיבוק, זאין צעק,"נייל-לא-יכול-לנשום!" ומיד נייל שחרר אותו, נותן לו חיוך מובך., כך עשה גם לליאם. 

"טוב..הממ.." התחיל לואי,לא יוצר איתי קשר עין. חבוב רק הרגע התנשקנו ואמרת לי שהזין שלי יותר גדול משלך. מה נסגר? 

"אני עולה לחדר.." המשיך ונתן לבנים חיוך מעודד. 

לבנים. 

לא לי. 

"אבל לו-" התחלתי, אבל אז הבנתי שאין טעם, ואולי הוא צריך קצת לעכל את זה. 

"אז, בנים, מה נעשה?" שאלתי אותם. 

"בואו המ.. נשחק אולי מונופול?" הציע ליאם וכולנו הנהנו בהסכמה. 

ליאם וזאין עלו לחדר כדי לשים את דברי השינה שלהם, ואני ונייל התחלנו לסדר את המשחק. 

בזמן שהייתי באמצע ספירת הכסף, הודיע לי נייל בשקט, "ראיתי אותך ואת לו מתנשקים." ושם מבט על פניו שאומר, -אמרתי-לך. 

הפה שלי נפער ולא ידעתי מה להגיב. 

"זה בסדר האז, אני מבין." אמר לאחר כמה דקות של שתיקה.

"רק תזהר, אוקיי?" אמר, וכל מה שיכולתי לעשות היה להנהן. 

הבנים ירדו לאחר כמה דקות והתחלנו במשחק. 

לאחר כשעה של צחוקים, שטויות, הצקות של נייל, אסטרטגיות, הפסדים ואפילו ניצחונות, הפציר נייל בקול רועש, "נמאס לייייי!"

כולנו צחקקנו, בעוד הוא עושה מבט זועף. 

"למה, כי אתה תמיד מפסיד?" שאל זאין, צוחק ותופס את בטנו, וגורם לכולנו לצחוק עוד יותר, ונייל עדין עם הפרצוף זעוף. 

אחרי שנרגענו, הציע נייל,"בואו נשחק אמת או חובה!" וגורם לכולנו להנהן. 

סדרנו בשתיקה את המונופול בתוך הקופסא, ואז הלכתי להביא בקבוק ריק מהמטבח. 

אימא שלי היא אחת שאוהבת למחזר, והמון. לכן, תמיד יש לנו בבית שקית עם בקבוקי שתייה ריקים.