Larry Stylinson- the babysitter/ לארי סטיילינסון - הבייביסיטר

פרק רביעי!!!!!!

והווו בננות!! מצטערת על השעה המאוחרת, תהנו! (אני מזהירה מראש- אתן צריכות להתכונן לפניי הפרק הזה, הוא הולך להיות מוצף בפילס ללארי.)

פחדתי לצאת מהחדר. פשוט לא רציתי לפגוע בלואי בזמן האחרון אני חושב על זה דיי הרבה. כל פעם שאני עוצם את העיניים שלי, אני מדמיין אותי ואת לואי ביחד.

כבר לא הצטרכתי לחשוב על מה אני בדיוק. אני ביסקסואל וזה הכל. אני לא בטוח שאני רוצה לספר על זה לאימא שלי ישר כשהיא תחזור, אבל אני יודע שאספר לה מתישהו.

"הפיצה כאן!!" שמעתי את קולו של לואי צועק מהקומה מתחתיי.

פאק! אני רעב רצח, אבל זה יהיה מביך לראות שוב את הפרצוף של לואי.

לא רציתי שייפגע. במיוחד לא ממני.

לקחתי כמה נשימות עמוקות. אני יכול לעשות את זה. אני יכול לעשות הרבה דברים אבל לא את זה.

תפסיק לעצבן, אל תהיה נקבה! המוח שלי צעק אליי בחזרה.

לבסוף תפסתי את האומץ והחלטתי לרדת למטה.

פתחתי את דלת חדרי ויצאתי לכיוון המדרגות והקומה הראשונה.

כשהגעתי למטבח, ראיתי את לואי מתאמץ להגיע לארון שבו נמצאות הצלחות. צחקתי לעצמי בשקט. הוא לא מספיק גבוהה.

התקרבתי אליו במהירות, וייצבתי את עצמי כנגדו. עכשיו חזי מופנה אל גבו. היד שלו ירדה למטה.

הרמתי את ידי ופתחתי את ארון הצלחות, הוצאתי מהארון שתי צלחות לבנות, חלקות.

אני אשקר אם אומר שלא אהבתי את זה. ואפילו עוד יותר אשקר אם אומר שלא עשיתי את זה בכוונה.

אני חושב שלואי מתחיל להרגיש לא בנוח. אני יודע למה. כי אני מתחיל להתקשות כנגדו.

הזזתי את עצמי ממנו במהירות, שמתי את שתיי הצלחות על השולחן והלכתי לכיוון הסלון.

נשכבתי על הספה האפורה, הדלקתי את הטלוויזיה הגדולה, למרות שאני ממש לא שם ללב אליה בכלל.

כל מה שיכולתי לחשוב עכשיו זה על לואי, ומה הוא חושב עליי.

לא שמעתי שום תזוזה מהמטבח. אוליי הוא עדיין בשוק? אוי זה היה מביך.

הבית היה שקט לגמריי, חוץ מהקול הנמוך שנפלט מהטלוויזיה.

"הארי?" פתאום שמעתי קול מפוחד ועדין. פחדתי להגיב. אבל חשבתי שעדיף שאגיב מאשר שלא אענה בכלל.

"כן?" קולי מעט צרוד, אז אני מנקה את גרוני.

"אני גיי." לואי אמר, נבוך מעט.

זיקוקים עפו בתוכי. הוא גיי.

הוא גיי.

רגע. מה לעזאזל?? למה זה משמח אותי? הידיים שלי החלו להזיע. הרגשתי שאני חייב להגיד את זה, ועכשיו.