הלוווו!! אז הנה הפרק השני! תהנו!
שיט!!
שכחתי שלואי בעצם נמצא כאן למשך שלושה שבועות!!
שלושה שבועות שבהן אימא תהיה בטיול העסקעם שלה.
לא יכולתי להיות ולגור באותו בית עם בחור מושך כמוהו!
אני לא מתכוון להכחיש את זה. דאמ. הוא לגמרי לוהט.
הווו אני ממש לא מתכוון לאהוב את המין שלי!! זה לא אני!
הכנסתי את ידי לכיסי והלכתי לסלון. נשכבתי על הספה האפורה, עצמתי את עיני במטרה להירדם. אני כל כך עייף.
אולי הרגשות שלי אליו בגלל שאני עייף?? הו כן- זה טוב. זה חייב להיות זה.
-חלום-
הייתי בחדר השינה שלי על המיטה. פתחתי את עיני באיטיות ובאותו הרגע הלב שלי החל לפעום ממש מהר. זה היה לואי.
הוא היה ממש כמה סנטימטרים מפניי. באותה המיטה כמוני. המיטה שלי.
הוא ישן. השיערות שלו היו מבולגנות וחלק מהם נפלו על עיניו, לא יכולתי להפסיק להסתכל עליו. . הוא פתאום פתח את עיניו באיטיות, וליבי פעם אפילו יותר מהר.
"היי האזה." הוא אמר, נושך את שפתיו.
אלוהים אדירים!! הכינוי שלי, כשהוא אומר אותו, נשמע עשרת אלפים פעמים יותר טוב!! איך זה הגיוני??
"היי" פלטתי.
"למה אתה כל כך ביישן?"
הוא היה מבולבל. הוא שם את ידו על הלחי שלי ברכות, יצאתי לגמרי משליטה.
לא הורדתי את עיני ממנו. פחדתי שהחלום ייגמר.
"אני אוהב אותך, האזה" הוא אמר, נבוך.
יכולתי להרגיש את לחיי מתלהטות. הוא חייך.
אלוהים. החיוך הזה.
נשכתי את שפתיי. הוא גרם לי להרגיש נבוך, אבל מאושר.
קמתי מהחלום בבהלה כששמעתי צעקות מהקומה השניה. כל האורות בבית היו מכובים. רק אני ולואי היינו בבית. לואי היה זה שצעק?
הייתי קצת מפוחד מהצעקות שלו. קמתי בזהירות מהספה שעליה נרדמתי, הסתכלתי קצת סביב, כדי שעיני יתרגלו לחושך.
שמעתי עוד צעקה. עליתי במהירות לקומה השנייה.
לואי היה בחדר האורחים, שבעצם היה חדר ממש ליד החדר שלי.
הדלת השמיעה רעש חריקה כשנכנסתי לחדר.
לא ממש יכולתי לראות משהו, אז התקדמתי יותר והדלקתי את האור.
הדבר הבא שראיתי הוא את לואי מקופל לכדור במיטת האורחים, הוא נשם נשימות מהירות ופניו היו נראים לחוצים ומתוחים.
לא ממש חשבתי על מה שאני עושה, אבל ידעתי שאני אתחרט על זה בבוקר.
נכנסתי למיטה שבה ישן לואי בזהירות, עליתי מעליו ונשכבתי לצידו, ליד הקיר.
חיבקתי אותו והחזקת את ידיו. הן היו חמות ומיוזעות.
התחושה הזו, של להיות ליד לואי במיטה גרמה לי וגם לו להרגע.
זה מוזר איך שמגע אחד שלי יכול להרגיע אותו.
שמרתי את המקום הפרטי שלי מהישבן שלו, אבל אחרי כמה דקות לואי נרגע ממש. הוא כבר לא נראה לחוץ, או מוטרד ממשהו.
הוא נשם נשימות ארוכות.
החזרתי את מקומי אליו.
לעזאזל. ההרגשה שלי על הישבן שלו.
לא! לא לא!! אני לא יכול להתלהב מזה! או לאהוב את זה! או אותו..
בליטה החלה במכנסיי, כל מה שידעתי הוא שאני חייב לצאת משם.
ניסיתי להזיז את היד שלי ממותנו של לואי, אבל הוא שוב התחיל לנשום נשימות כבדות.
לא רציתי שיהיה ללואי שוב סיוט.
אם הייתי יכול לעזור לו, הייתי עוזר. אבל לא. אני לא יכול להשאר כאן כל הלילה.
אם הוא יגלה שישנתי איתו זה יהיה ממש מביך, אנחנו בקושי מכירים אחד את השני.
קמתי מהמיטה בזהירות, בודק שלואי בסדר פעם אחרונה, ויוצא מהחדר, לא מסתכל לאחור. ידעתי שאם אני אסתכל שוב, אני אחזור אליו על ארבע.
לא סגרתי את הדלת, כדי שהיא לא תשמיע שוב חריקה ותעיר אותו.
נכנסתי לחדרי, שהיה בעצם החדר ליד. הפעם הוא היה נקי.
אימא הכריחה אותי לנקות אותו לכבוד הבייביסיטר החדש.
האמת היא שלא ממש נראה לי שללואי איכפת מדברים כאלה.
נכנסתי למיטתי, מכסה גם את ראשי עם השמיכה. היה לי קר.
לאט לאט התחלתי להתחמם, ואז נרדמתי.
אוקייי בננות!!
מצטערת שזה דיי קצר, פרק הבא הולך להיות א ר ו ך.
אז מה אתן חושבות על הארי? על לואי?
אני רוצה לראות תגובות!!!
YOU ARE READING
Larry Stylinson- the babysitter/ לארי סטיילינסון - הבייביסיטר
Fanfictionפאנפיק חדש של הזוג הכי מעניין בסביבה: לארי סטיילינסון. הארי עוד ילד. הוא בן 15, לומד בבית הספר התיכון של העיר ועושה כל מה שאימו אומרת לו לעשות. הארי הוא ילד טוב. אבל מה קורה כשאימו של הארי יוצאת ומזמינה בייביסיטר חדש? -larry stylinson- babysitter-
