Larry Stylinson- the babysitter/ לארי סטיילינסון - הבייביסיטר

פרק חמישי!!!

הלוווו!!!!!!

פרק חמישי בדרך. פילס,פילס ועוד פעם- פילסססססס

בהצלחה!

תהנו!! :)

כשנכנסתי למטבח ראיתי את לואי יושב על שולחן עם שניי כיסאות שנמצאים אחד מול השני. ישבתי על הכיסא הריק בעוד שריח הפיצה מגיע לאפי.

אלוהים!! אני אהוב פיצה!

לואי העביר לעברי צלחת. שלחתי לו הנהון בראש לתודה. הרמתי את עיני וראיתי את לואי נשען על מרפיקיו, ומניח את ראשו בין ידיו.

הוא הסתכל עליי יותר מידי זמן. שלחתי לו מבט שאומר: 'מה?'

"אני מפחד הארי.." הוא השתנק.

"מפחד? מפחד ממה?" שאלתי אותו, קצת מבולבל.

"אני מפחד מלהתאהב בך." הוא אמר בצורה ישירה.

"זה בחיים לא יעבוד.." הוא המשיך, מסיר ממני את המבט.

ניקיתי את גרוני.

"אני אלך לסיים את זה בחדר שלי."

לקחתי את הצלחת שלי וקמתי מהכיסא מתכוון לעשות את דרכי לחדר, אבל אז ידו של לואי תפסה במרפקי.

"אל תהיה ככה הארי!" הוא אמר והביט בי במבט מתחנן

"בבקשה, בבקשה פשוט תעזוב.. תעזוב אותי." אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה. שיחררתי ממני את ידו.

עליתי במדרגות ונכנסתי לחדרי.

טרקתי את הדלת- כדי שלואי ישמע.

התיישבתי על המיטה ,מרגיש מבואס כמו גיהנום. לא,בעצם? הרגשתי כועס כמו גיהנום.

זרקתי בכעס את הפיצה החמה שלי על הקיר שמולי. קמתי מהמיטה הרכה והתקרבתי לספרייה שלי, העפתי הכל. התחלתי לקרוע דפים מהספרים, ולשבור דברים. הייתי כל כך עצבני. החזקתי את שיערי בחוזקה ומשכתי אותו לאחור. התקרבתי למיטתי ותפסתי את מנורת הלילה שלי, הטחתי אותה ברצפה והיא נשברה לרסיסים. לואי בטוח שמע את זה.

התקרבתי לארוני והתחלתי לחבוט בו בחוזקה. יכולתי לשמוע את לואי רץ במדרגות. יופי.

הוא נכנס דרך הדלת והעיף מבט בחדר. "תסתלק!!" צעקתי עליו.

אני יודע שאני לא אמור להתעצבן ככה, אבל זה מי שאני.

"אני לא עוזב את החדר הזה הארי!" הוא צעק לעברי.

גילגלתי את עיניי. "מה אתה רוצה?" ירקתי לעברו.

"אתה לא יכול סתם ככה לשבור דברים ולהתעצבן ככה!!" הוא צעק. הוא התעצבן. ראיתי את זה על פניו האדומים ועיניו היורקות אש.