נ.מ. הארי
חזרנו לחדר המועדון, הייתי בשוק מי אלה כל האנשים שהאשימו את פרסי ברצח שלהם, אולי הוא באמת אוכל מוות? אני חייב לבדוק את זה!
פרסי ישב עם אנבת' ודיבר אייתה בשפה לא מוכרת, ניגשתי אליהם "מה זה היה בכיתה?" שאלתי ואנבת' נעצה בי מבט רצחני
"הכול בסדר אנבת' " פרסי פנה אילה וחזר אלי "זה סיפור ארוך, אני מעדיף לא לדבר על זה" אמר וניסה לחייך
הבנתי את הרמז והלכתי לשבת עם רון והרמיוני
"מה אתם חושבים שזה היה?" שאלתי אותם
"אולי הם באמת אוכלי מוות ואלה כל מי שהוא הרג" אמר רון
"אתה לא יכול לדעת את זה" אמרה הרמיוני
"יש לו משהו שחור על היד וכל האנשים האלה עכשיו שהאשימו אותו במוות שלהם, זאת לא הוכחה מספיק טובה?" שאלתי בכעס
"לא, אני יכולה להוכיח שהוא לא אוכל מוות" אמרה הרמיוני "פרסי בוא רגע" היא צעקה לו, פרסי קם ובא לידנו
"מה קרה?" שאל פרסי
"אתה יכול להראות לנו רגע את הקעקוע שלך?" שאלה הרמיוני
"למה?" הוא שאל
"סיפור ארוך, אתה יכול? בבקשה"
"טוב" הוא אמר וחשף את הקעקוע שלו לאכזבתי זה היה קעקוע של קלשון, האותיות 'SPQR' וקו מתחתיהם.
"אמרתי לכם" קראה הרמיוני
"אני פשוט לא אשאל" אמר פרסי והלך חזרה לאנבת'
נ.מ. פרסי
התיישבתי ליד אנבת' "מה הם רצו?" היא שאלה אותו
"סתם לראות את הקעקוע שלי" השבתי
"למה?"
"לא יודע, לא שאלתי"
"אני כבר אבדוק את זה יותר מאוחר, אבל אתה בטוח שאתה בסדר?"
"כן" אמרתי ונישקתי אותה "אני בטוח שאני בסדר עכשיו"
המשכנו לשבת שם עד שאנבת' נרדמה ואז שמתי לב מה השעה, השכבתי את אנבת' על הספה ורצתי להרמיוני
"הרמיוני, איפה אמרת שאני יכול למצוא קאפקייקס?" שאלתי את הרמיוני
"תמשיך במסדרון עד שתראה דיוקן פירות ותדגדג את האגס עד שיהפוך לידית" אמרה הרמיוני
"תודה" אמרתי ורצתי משם
רצתי במסדרון עד שהגעתי לדיוקן דגדגתי את האגס ונכנסתי
"מי אדונילי?" שאל אותי מה שאני מניח גמדון בית, היו לו עיניים ירוקות גדולות כמו כדורי טניס, אף דמוי עיפרון ואוזניים מחודדות וארוכות כמו עטלף.
YOU ARE READING
פרסבת' והחצויה החדשה בהוגוורטס
Fantasy*גמור* אני יודעת שיש הרבה סיפורים כאלה אבל הרבה מהם לא גמורים והסיפור הזה שונה מהשאר תקופת זמן: אנבת' ופרסי בני 18 (שנה אחרי המלחמה בגאיה). (חוץ מסולאנג'לו אני לא נותנת חשיבות לגורלו של אפולו) הארי פוטר וחבריו בדיוק עמדו להתחיל את השנה החמישית בהו...
