פרק 4

208 15 0
                                    

נ.מ. הארי

התעתקתי עם דמבלדור להביא את האמריקאים. הגענו לגבעה עם עץ אורן שנצץ עליו משהו שנראה כמו גיזת זהב ודרקון היה כרוך סביבו העץ, במורד הגבעה היו יותר 40 ביתנים שכל אחד מעוצב בסגנון אחר ובית אחד גדול.

ליד העץ עמדו אנבת' ופרסי עם תיקים על הגב, כולנו החזקנו ידיים והתעתקנו לבית בכיכר גרימולד 12, ציפיתי לראות אותם משוחררים או מקיאים אבל הם פשוט עמדו שם מסתכלים על על הבתים "למה אתם לא מקיאים או משוחררים?" עד כמה שזה לא מנומס לא יכולתי שלא לתהות איך, "מסע צללים גרוע פי 4" פרסי השיב לי ואני תהיתי מה זה מסע צללים. ככל שאני נמצא עם השניים האלה יותר זמן, כך אני בטוח יותר ויותר שהם אוכלי מוות. לפני שהספקתי לשאול מה זה מסע צללים דמבלדור הושיט להם פתק ואני חייב לציין שיחסית לפתק קטן לוקח להם הרבה זמן לקרוא אותו. "אתה יכול להעביר את זה ליוונית עתיקה או ללטינית?" שאל פרסי, דמבלדור נקש עם השרביט שלו על הפתק והופיעו שם אותיות מוזרות שאני מניח שהם יוונית עתיקה אבל לא יכולתי שלא לשאול אותם "למה?" "לשנינו יש דיסלקציה, יותר קל לנו לקרוא בשפות האלה" אמרה אנבת'.


נ.מ. פרסי

לאחר שסיימנו לקרוא את מה שכתוב על הדף, בין הבית ה-11 ל-13 הופיע עוד בית. התקדמנו לעברו ושנכנסנו ראינו אישה נמוכה עם שיער ג'ינג'י "ילדים, הארי חזר עם האמריקאים" היא קראה וחמישה ילדים רצו במורד המדרגות, לכולם היה שיער ג'ינג'י חוץ מאחת עם שיער חום. בשלב זה ראיתי שדמבלדור נעלם, כנראה התעתק. "לכו לסלון ותדברו לכם, אני אכין את ארוחת הערב" אמרה האישה הנמוכה עם השיער הג'ינג'י שבשלב זה הסקתי שהיא אמא של כולם כמעט.

הלכנו לסלון ולאחר סבב שמות מהיר, הנערה שאני חושב שקוראים לה הרמיוני ואנבת' התחילו לדבר על האדריכלות של הוגוורטס ואני נותרתי עם הארי ורון שהתחילו לחקור אותי על העבר שלי. אני לא יכול להגיד שנהנתי מזה אבל לא רציתי להפריע לאנבת', שהיה נראה שבניגוד אליי היא נהנית.

הקוסמים המשיכו לחקור אותי עד שארוחת הערב הייתה מוכנה. אני ואנבת' ישבנו אחד ליד השני והשאלות המשיכו עד שגברת וויזלי אמרה להם להפסיק והתחילה להסביר לנו שמחר נלך למקום שנקרא סמטת דיאגון ובעוד יומיים ניסע להוגוורטס.

הארוחה נגמרה ואני ואנבת' הלכנו לסלון בעוד רון, הרמיוני והארי עלו לאחד החדרים.

אחרי חצי שעה בערך נכנסה גברת וויזלי לסלון ואמרה "אנבת' את תשני עם הרמיוני וג'יני בחדר ופרסי אתה תישן עם רון והארי".

אני ואנבת' החלפנו מבטים, ראיתי בעיניים שלה שהיא מפחדת מהסיוטים שיהיו לנו בלילה "רגע.. אנחנו לא ישנים ביחד?" שאלתי "ברור שלא. נראה לכם שאני מאפשרת לבנים ובנות לישון יחד" היא השיבה.

אנבת' הניחה לי יד על הכתף והתחילה לדבר "אנחנו סובלים סיוטים קשים ואם לא נישן ביחד זה עלול להיגמר מאוד רע".

לאחר קצת (הרבה) צעקות הוחלט שנשן על הספה הנפתחת בסלון.


נ.מ. הארי

לאחר האוכל עליתי עם רון והרמיוני לחדר שלי ושל רון ודיברנו על כמה שאי אפשר לסמוך עליהם.

"אני חושב שהם אוכלי מוות" אמרתי

"איך אתה יודע?" שאלה הרמיוני

"כשבנו לקחת אותם היום הגענו למקום מאוד מוזר, כשהתעתקנו הם לא הקיאו אפילו לא הייתה להם בחילה או סחרחורת ונראה לי שהכי מוזר הם בקושי הצליחו לקרוא וביקשו מדמבלדור את הפתק בלטינית או ביוונית עתיקה" המשכתי.

"זה לא אומר כלום, תן להם הזדמנות לפחות. אני דיברתי עם אנבת' והיא ממש בסדר" הרמיוני הרימה קצת את הקול שלה.

"בסדר" אמרנו אני ורון בחוסר רצון כששמענו צעקות מלמטה ירדנו בריצה וראינו את פרסי ואנבת' מתווכחים עם גברת וויזלי עד שהם הגיעו להחלטה. הם צעקו כמה דברים לא מובנים שנשמעו כמו שפה מוזרה.

לבסוף פרסי ואנבת' ישנו על הספה בסלון ואנחנו חזרנו למעלה.

"אני הולך לבדוק יותר מאוחר אם יש לו את הסימן של אוכלי המוות." אמרתי לרון והרמיוני. שניהם הינהנו למרות שהיה נראה שהרמיוני לא אוהבת את התוכנית שלי ואמרה "אם זה מה שיגרום לכם לסמוך עליהם אז בסדר, אבל אני לא מתכוונת לעזור לכם..."

פרסבת' והחצויה החדשה בהוגוורטסWhere stories live. Discover now