פרסבת' והחצויה החדשה בהוגוורטס

פרק 3

נ.מ. פרסי

עד שהכול היה בסדר לתקופה קצרה הקוסמים האלה באו משום מקום והחליטו להרוס לי את הכיף. למה אלות הגורל שונאות אותי?

"מה את אומרת?" שאלתי את אנבת'.

"נראה לי שכדאי ללכת לדבר עם כירון" היא השיבה.

קראתי לבלקג'ק שייקח אותנו למחנה בזמן שאנבת' דיברה עם אמא שלי.

בלקג'ק הגיע, עלינו על הגב שלו והתחלנו לעוף לכיוון המחנה. כשהגענו למחנה החצויים הלכנו ישר לכירון לדבר אייתו על הקוסמים והאם כדאי לנו ללכת להוגוורטס.

כירון הציע לנו ללכת לפחות עד חג המולד, לראות איך המקום מתנהל ואם נרצה לספר על ההורים האלוהים שלנו נוכל לספר למי שנסמוך עליו.

כשיצאנו מהשיחה עם כירון בדיוק התחילה אחרות הערב, אנבת' ואני הלכנו כל אחד לשולחן של ההורה האלוהי שלו.

טייסון הגיע למחנה ללילה אחד, היתה לי תחושה שאבא שלח אותו לזרז אותי עם הצעת הנישואים לאנבת' שברגע זה נדחתה בגלל הקוסמים. לאחר הארוחה החלטנו אני ואנבת' ללכת לישון מוקדם (עד כמה שאפשר שחולמים על טרטרוס, בוב, דמסן ועל כל המלחמות שהשתתפו בהן) מכיוון שהדמבלדור הזה צריך להגיע בבוקר.

קמתי בבוקר כשאנבת' משכה לי את השמיכה והפילה אותי מהמיטה "בוקר טוב, מוח אצה" היא אמרה בעוד טיסון נשפך מצחוק על הרצפה "קום כבר, עוד 5 דקות מתחילה ארוחת הבוקר" היא המשיכה, ברגע ששמעתי ארוחת בוקר קמתי להתארגן בשיא המהירות, לקחתי תיק ושמתי בו כמה חולצות של מחנה החצויים, ג'ינסים, נקטר ואמברוסיה להוגוורטס והלכנו לארוחת הבוקר.

אחרי ארוחת הבוקר טייסון חזר לארמון של אבא ואני רצתי לדבר עם פייפר. תכננו את הצעת הנישואים שלי לאנבת'. לבסוף הוחלט שזה יהיה ביום שנגיע למחנה לחופשת חג המולד על חוף הים.

לאחר שסיימנו לתכנן הכול הלכתי לביתן אתנה לראות אם אנבת' מוכנה. הלכנו יחד ליד העץ של תאליה שבפסגת גבעת החצויים. הסתכלתי לאחור ונזכרתי ביום הראשון שלי במחנה כשהמינוטאור רדף אחרי.

הקוסמים הגיעו בדיוק ב 12...