נ.מ. הארי
קמתי בבוקר בבית בכיכר גרימולד 12 בדיוק כשרון והרמיוני באו לקרוא לי לפגישה של המשדר.
ירדתי לכיוון חדר הישיבות (מטבח).
"אם הם רוצים שנשתתף בפגישה זה או ממש חשוב בנוגע לאתם יודעים מי, או שזה לא חשוב כל כך" אמרה הרמיוני
"הם בטח סתם רוצים שנפסיק לצותת לישיבות של המסדר" אמר רון
"כן... אתם בטח צודקים" הסכמתי איתם
כשנכנסנו לפגישה ראינו את דמבלדור ועכשיו אני בטוח, קורה משהו חשוב.
"ראשית אין לנו מידע חדש על וולדמורט, ושנית יש לי משימה בשבילכם.
יש תלמיד אמריקאי חדש שהצטרף לשנה החמישית, הוא איננו יודע עדיין על עולם הקסם אבל יש לו כוחות חזקים מאוד, אפילו יותר גדולים משל מרלין. אני חושש שוולדמורט ינסה לנצל אותו, הוא יצטרך את עזרתכם. הארי תוכל להצטרף אלי במפגש אותו?" ידעתי שזו יותר אמירה מאשר בקשה אז הנהנתי ויצאנו לדרך.
נ.מ. אנבת'
ישבתי בסלון משפחת ג'קסון-בלופיס עם סאלי-אמא של פרסי ועם אסטל-אחותו הקטנה שמשום מה החליטה שהחרב לי היא צעצוע מעניין. חיכינו לפרסי שיחזור, הוא הלך לארמון פוסידון לאחר שטייסון התקשר אליו באירס נט ואמר לו לבוא לארמון של אבא שלהם.
פתאום נשמעו דפיקות בדלת. קמתי לפתוח את הדלת ולקחתי מאסטל את החרב שלי אשר עשויה עצם דרקון (אי אפשר לדעת מי נמצא שם). פתחתי את הדלת וראיתי שני אנשים, אחד היה מבוגר עם זקן ארוך ולבן והשני היה נראה בן 15 או 16 עם משקפיים עגולים וצלקת מוזרה בצורת ברק על המצח, לשני האנשים היו גלימות מוזרות.
"אנחנו מחפשים את פרסאוס ג'קסון" אמר האיש המבוגר, אחזתי בקט החרב שלי בחוזקה "סאלי יש פה שני אנשים מוזרים שמחפשים את פרסי" קראתי בלי להסיר את העיניים משני האנשים המוזרים בגלימות, "תכניסי אותם אנבת', אני כבר באה" סאלי השיבה, נשמע שהיא הלכה לכיוון המטבח.
הם באו להיכנס, הבטתי להם בעיניים ואמרתי "אם תפגעו בו או במישהו בבית הזה אני אחסל את שניכם בלי לחשוב פעמיים"
הם נכנסו והתיישבו על הספה בעוד אני יושבת על הכורסא מולם, אולי הפחדתי את הילד קצת יותר מידי אבל כדי שידע עם מי הוא מתעסק.
נ.מ. פרסי
הייתי בבית עם אמא שלי ואנבת' שאחי למחצה טייסון התקשר אליי באיריס-נט. ישר ידעתי מה זה אומר, זה מוכן.
מיהרתי להגיע לארמון של אבא שלי כדי להגיע לטייסון שהיה בחדר הכס מחכה לי עם קופסא קטנה בצבע אדום. נכנסתי וראיתי אותו עומד מול הכס ששם ישב אבינו.
טייסון מחץ אותי בחיבוק עד שבקושי הצלחתי לנשום והושיט לי את הקופסא. פתחתי אותה ובפנים היתה טבעת מארד שמימי עם אבן בצורת ינשוף בצבע ירוק ים. לפני שבועיים ביקשתי ממנו להכין לי אותה בשביל אנבת', חייכתי חיוך גדול ודמיינתי את הערב על החוף שאוציא את הטבעת והציע לה נישואים.
לפני כמה שבועות ישבתי עם אמא שלי והעליתי את הנושא של חתונה, היא ממש התרגשה לשמוע על זה והתחלתי לתכנן הכל. יומיים לאחר השיחה התחלתי לנסות לשכנע אתנה לתת לי את ברכתה, ואחרי הרבה מאוד פעמים שניסית (לשכנע אותה לקח חודשיים לפחות) היא הסכימה. אחרי שדיברתי עם אבא שלה, שהסכים די מהר (בהשוואה לאמא שלה), הלכתי לארמון אבא שלי לדבר איתו ולבקש את ברכתו. היה לו מבט שאמר: 'היית צריך לעשות את זה מזמן'.
נעמדתי מול אבא שלי שחייך אליי "אני מקווה שזה יקרה בקרוב" הוא אמר
"אני לא יודע מתי בדיוק אני אציע לה אבל זה יהיה בקרוב מאוד" השבתי לו
"עכשיו לך, יש לך הרבה עבודה לעשות" אמר אבא, הסתובבתי והתחלתי להתקדם לביתי.
לא היה לי כוח לאוטובוס או רכבת, אז יצרתי גל שלקח אותי הביתה. נכנסתי דרך החלון, חיבקתי את אמא שלי ואת אסטל ונישקתי את אנבת'. רק לאחר מכן ראיתי את האורחים שיושבים על הספה.
---------------------------------------------------
אז... זה היה הפרק הראשון
ואני מתכננת לעלות כל יום פרק חדש
YOU ARE READING
פרסבת' והחצויה החדשה בהוגוורטס
Fantasy*גמור* אני יודעת שיש הרבה סיפורים כאלה אבל הרבה מהם לא גמורים והסיפור הזה שונה מהשאר תקופת זמן: אנבת' ופרסי בני 18 (שנה אחרי המלחמה בגאיה). (חוץ מסולאנג'לו אני לא נותנת חשיבות לגורלו של אפולו) הארי פוטר וחבריו בדיוק עמדו להתחיל את השנה החמישית בהו...
