פרק 20

278 18 12
                                    


צלצול מהטלפון של דניאל העיר אותנו הרבה יותר מדי מוקדם בבוקר. הוא הסתכל על המסך וענה במבט מודאג "קוותה, הכל בסדר?", צחוק קר נשמע מהצד השני "אם אתה רוצה לקבל את הסגן שלך בחתיכה אחת כדאי שתגיע לנקודות הציון שנשלחו לך בדיוק בשתיים עשרה בצהריים, לא דקה לפני או דקה אחריי. ולבד" אמר הקול, מבטא רוסי. פאק. השיחה התנתקה.

מעולם לא ראיתי את דניאל כל כך חיוור. ידיו היו מאוגרפות, עיניו האפילו בצורה שלא ראיתי בעבר. "תסתכל עליי." לחשתי, אבל בדממת החדר זה נשמע כמו צעקה. "דניאל אני צריכה שתסתכל עליי."

הוא לא הסתכל, אבל הוא תפס את ידי. "אני רוצה שתקחי את גרייס ותצאו מהעיר. דנטה וקסיו יבואו אתכן."

"לא."

"זה לא הזמן להתעקש על זה ונוס." הקול שלו היה קר, כל כך פאקינג קר "אני הולך להרוג את הבן זונה."

"נכון, אבל לא היום. היום אנחנו הולכים לבחור דרך אחרת." הוא היה צריך פעם אחת להקשיב לי. פעם אחת לסמוך עליי.

"אין דרך אחרת. הם הרגו את אניסה, הם כמעט הרגו אותך, עכשיו קוותה... לא. הם צריכים לדעת שמי שמתעסק עם מה ששלי לא יזכה לראות אור יום." הוא הסתכל בטלפון שלו "פאק זה בשיקגו, אני..."

"אתה צריך להיות בפגישה עם סלבטורה ודוד שלך, אסור שהם ידעו שזה קורה. איך נראה לך שהם יקבלו את זה?"

"את לא צריכה להזכיר לי ונוס" הייתי מעדיפה שהוא היה צועק, הקור הזה בקול שלו... הוא היה נורא.

"מה הוא רוצה?"

"קרוב זה קרוב"

"דם עבור דם... זה מסע נקמה? על מה?"

"הארוסה שלו, איזבל ריבק."

ראיתי שחור. פאק. בת'.

***

"את בטוחה?" שמעתי את וויל אומר כשהתקרבתי למשרד "את בטוחה במאה אחוז שזו היא? האנגלית שלה מושלמת, היא היתה קילומטרים ממקום התאונה כשמצאתי אותה..." נעמדתי מחוץ לדלת,  לא רציתי לצוטט, אבל לא יכולתי לזוז עכשיו, לא יכולתי שהם ישמעו אותי.

"אני בטוחה וויל. בת' היא איזבל ריבק. הילדה שאימצת היא בת של דיפלומט רוסי. יש לה משפחה ברוסיה, אתה צריך לתת לה לחזור הביתה..."

"אני לא הולך לספר לה. אנחנו הולכים להמשיך לגדל אותה כאילו כלום לא קרה."

***

הזיכרון תקף אותי באחת, היתה לי בחילה. לא זכרתי את זה עד עכשיו. למה לא זכרתי את זה עד עכשיו?

"ונוס מה..."

"אני צריכה שתקשיב לי הפעם, ואני צריכה שתקשיב לי טוב. אתה הולך ללכת לפגישה שלך, ואתה הולך לתת לי לטפל בזה. אני יכולה להוציא את כולנו מזה ולהוריד אותם מהגב שלך ללא מעט זמן. אבל זה יעבוד רק אם אתה סומך עליי." רציתי לעשות את זה לפני שידעתי, אבל פיסת המידע הקטנה הזו הרכיבה לי את התכנית בראש באופן מושלם. "אם דברים יעבדו כמו שאני רוצה שהם יעבדו אני אשלח לך הודעה שאנחנו בטוחים עוד לפני שתיכנס לפגישה ואנחנו נהיה חזרה בוגאס לפני שיום ההולדת שלך יתחיל. אבל אני צריכה את המטוס."

נסיכת מאפיה כרך בWhere stories live. Discover now