THE MAFIA BIRD ציפור המאפיה

רום

השוט השביעי פוגש את בטנו של הכלב שהעז לגעת באחותי.
הוא משתנק וגופו מתכווץ מכאב, מנגינת הבכי והצרחות של השפחה שלי מתנגנים ומתגברים מכל הצלפה שלי בו.
אני מתקרב אליה ומבחין בעיניה האדומות מבכי, המבט הנפול מעצב.
אתם תחוו מה שאני חוויתי, כל דקה שהייתי בלי הנסיכה הקטנה שלי קיבלתי עשרה הצלפות בליבי.

״אתה אכזרי.״ היא מצליפה בי עובדות שממזמן הפכו לכינוי שלי.
אני שולח את ידיי אל השרשרות הכסופות שכובלות את גופה ומשחרר אותם.
״אני שונאת אותך.״ הרבה אנשים אמרו את המשפט הזה רגע לפני מותם, וגם זה לא מפתיע אותי.

אני אוחז בידיה בחוזקה ונעצר מול אחיה.
״אנחנו נחזור לסבב בשני בלילה, והסבל שלך תלוי באם אחותך תצליח לעצבן אותי עד אז.״ הוא נאבק בשרשרות עם קמצוץ הכוח שנותר לו ודם עוטף את בטנו וזולג עד לשלולית הדם שנוצרה מתחת לרגליו ברצפה. חיוך מרוצה מתפשט על פניי, ככה זה צריך להיות.
״חתיכת בן זונה תעזוב את אחותי!״

•••••

אני עומד בפיסוק רגליים שמשדר ביטחון  עם פרצוף קשיח ולא סבלני במיוחד לצד לוקאס וונוס, לפנינו עומדים שורות של שומרים בשחור.
״ציפור קטנה לחשה לי שהייתה תקרית שכמה חיילים מביניכם היה משעמם וניסו את מזלם, צחקו ולעגו לעובדת שלי.״ אני מתבונן בהם, מפוחדים, מתלחששים ומתעדכנים בניהם.
״אני רוצה לדעת מי אלה אותם שומרים.!״ אני נוהם בפניהם, אך שקט שורר את המקום, כולם פתאום מעמידים פני חפים מפשע, מסכות מזויפים של מלאכים שלא פגעו באדם.

״אמרתי שאני רוצה לדעת מי אלה!״ אני נוהם בטון מאיים שנית, מבטים מהוססים, ומפוחדים מוצגים על פניהם.
״אוקיי הבנתי נקבות. ונוס מי אלה היו אותם החיילים.״ אני פונה אל ונוס שנראת מהוססת.
״רום אני...״ אני דורש ממנה לחשוף את פניהם של אותם חיילים, זה לא יעבור בשתיקה ואין לי זמן מיותר לבזבז.
היא מצביעה על שלושה שומרים עם פרצוף מפוחד ומודע למה שעומד לקרות.
״לטיפולך לוקאס, כולם להתפזר.״ אני סומך מספיק על לוקאס שיטפל ויסיים איתם יפה כמו שאני מצפה.

אני עוזב את המתחם אימונים, ומתקדם אל האחוזה.
צלצול פלאפון נשמע ורוטט בכיסי.
׳רונלד׳
אני מופתע לראות את שמו על מסכי מצלצל.
״במה זכיתי לכבוד אדון רונלד.״
״פושטק קטן, שמעתי מהבן שלי על הסימונים הכלואים בבית שלך. אני רוצה להיות נוכח ולשפוט שם.״

״אני מכבד אותך אבל הוא מת! הוא ימות גם אם תגיד אחרת. הוא התעסק עם המשפחה שלי ומי כמוך יודע כמה זה נוגע בי.״
״אין בי כוונה כמו שאתה חושב, אני מכיר אותם אמא שלהם חינכה אותם בדרך מוסרית, תן לי לשפוט, תן לי שבועיים עד המשפט. זה מה שאני מבקש.״
״שבועיים, לא יותר!״

רונלד הוא אחד מהאנשים הכי הגונים שיצא להכיר, אני יודע שאצלו מילה היא ברזל.
הסימון המזדיין הזה ימות ככה או ככה, הוא נגע במשפחה שלי, הוא נגע בי ועל זה יש תשלום לא משנה מה רונלד ימצא ראיות שיצדיקו עבורו אני אהרוג אותו בידיי.