THE MAFIA BIRD ציפור המאפיה

מרסלה

״את רוצה לראות את אחיך?״ הוא מצמיד את פיו לאוזני ולוחש לה.
״כן.״ אני עונה נהלבת ובמהירות.
״אז.. אז בואי נלך לראות אותו.״ הוא לוקח את ידי בידיו הגדולה והחמה ומוביל אותי אל המדרגות, אל המקום שאראה את אחי לאחר שנתיים.!
מחשבות מתרוצצות בראשי, האם אני באמת אראה אותו?
אני מרגישה תחושה רעה, אני מרגישה שמאחורי החיוך האפל שלו עומד משהו לא טוב.

בדרך אני שמה לב לנערה שלא ראיתי עוד קודם.
כל כך הרבה שומרים מזוינים, מריה, והשטן אבל אם הייתי רואה אותה בוודאי הייתי זוכרת.
היא רזה כל כך, גופה דק ודליל ופניה יפות, נסיכה עזובה.
את גופה מסתירים בגדים תואמים לשלי, לצערי.
היא יושבת על הרצפה רגליה מכופפות וגופה מכווץ ורועד, קולות של בכי וחשש נפלטים מפיה, מה לעזאזל קורה פה?

ברגע שרום מבחין בה הוא עוזב את האחיזה בידי.
״ונוס מה את עושה כאן?״ שהיא מבחינה ברום, החשש שלה מתגבר. מה השטן הזה מסוגל לעשות לנערה קטנה ומפוחדת?
היא מתרוממת ומתקרבת לעברינו בחשש לא מוסבר, האם הוא עשה לה משהו? אבל שאני רואה את פניו הוא נראה מופתע שמצא אותה, קרא לה בשמה, ומחכה לתשובתה בלי איום.

״אדוני.. כלומר רום, אני בטעות נכנסתי לכאן. אני מצטערת באמת כל כך זה לא יקרה שוב. פשוט הבית כל כך ענק ואין בו מקום להיות לבד. אני.. פשוט אחזור למריה.״ היא נלחצת וממהרת היא חולפת על פנינו אך ידו של רום עוצרת אותה.
אני לא צריכה לדבר איתה כדי לדעת שמשהו בודאות קרה, בן אדם לא סתם יחפש פינה להסתגר בה.
המגע שלו בה מרתיע אותה, היא חוששת ממנו.
״עזוב אותה.״ אני מתערבת ועיניו עוברות אליי בכעס, משתיק אותי במבטו, אני אראה את אחי היום לא משנה מה, אקריב הכל למען הרגע הזה.

״מה קרה?״ הוא שואל אותה ולהפתעתי זה נראה כאילו במאת מעניין אותו לדעת.
״הם יכעסו אם אגיד, אני לא רוצה בעיות בבקשה.״ הילדה הזאת חייבת לעמוד על שלה. מי החראות האלה שהעזו לפגוע בדבר טהור כזה. אני בטוחה שהיא אפילו לא יודעת איך מקללים.
״מי זה הם? מה הם עשו? תעני לי!״ היא מתכווצת שהוא נוהם עליה, הרצון שלי להעיף אותה ממנה ולסטור לו גובר מרגע לרגע, אבל אני שותקת כדי לראות את אחי. אני חייבת.

״השומרים שלך הם העליבו אותי וצחקו עליי.״ נו באמת בגלל זה היא הסתגרה ובכתה? פשוט תני להם בוקס.
׳לא כולם ברברים ומשוגעים כמוך מרסלה׳ התת מודע המזוין שלי.
״אני אטפל בהם, לכי למריה.״
״מי זאת?״ הסקרנות שלי לדעת מי זאת ולמה כל כך אכפת לו ממנה פשוט גוברת עליי.
״עובדת חדשה.״ אין סיכוי שזאת סתם עובדת חדשה, היא אפילו לא קוראת לו אדוני אלא רום, הוא מתעניין בשלומה ומגן עליה.

״וכל כך אכפת לך מעובדת חדשה? אני אתחיל לקנא רום.״ אני מחקה את האופן הצורה שהיא אמרה את שמו, אני מגחכת עד שהוא דוחף אותי אל הקיר באיום.
הראש שלי מתנגש בקיר בחוזקה, בן זונה.
״אל תדאגי כלבה יפה שלי, את תמיד תהיי השפחה שלי.״ הוא מלטף את ראשי כאילו אני החיית המחמד שלו, אני מעיפה את ידו ממני.
״אני רוצה את אח שלי.״ אני מבהירה בנחישות את כוונתי, הוא מצמצם את עיניו ומתקרב אליי, חוסם את דרכי בעזרת ידיו.