רוז (29)

4.3K 144 29
                                    

"רוז, תירגעי." דומיניק אמר ועטף אותי בזרועותיו.
"רוז, ילדה שלי.. תנשמי, אני איתך." הוא נישק את ראשי.
הרגשתי את הדופק שלי הולם חזק בין צלעותיי ואת הדם שזורם ממנו.
את החום שמתפשט בגופי עם כל פעימה.
"זה כואב," לחשתי לו. "תפסיק את זה, דום.. זה כואב לי,"
"מה כואב לך, ילדה שלי?"
"הכל.. הכל כואב לי," הוא נישק אותי והעביר את שיערי אל מאחוריי אוזני.
"אני שומר עלייך, ילדה.. זה לא יקרה עוד פעם. אני מבטיח לך."
"אני מפחדת," הוא ניגב את הדמעות מעיניי וחייך אליי.
"אני אוהב אותך ואני שומר עלייך, תירגעי." הוא לחש לאוזני.
נשכבתי על המיטה והוא לידי.
ליטפתי את הזיפים שלו באצבעותיי והוא חייך אליי.
"לכי לישון, ילדה.."
"אני לא יכולה ללכת לישון עכשיו," לחשתי.
הוא הנהן והתרומם מעליי.
"הרופאה אמרה, שאם הכל בסדר-"
"אני יודע מה הרופאה אמרה, ילדה.. מה את חושבת שאני עושה?"
משכתי בכתפיי.
הוא רכן ונשק לשפתיי.
הוא הוריד לי את הבגדים וגם לו.
"את כל כך שווה," לחש לבטני ונישק את דרכו אל איברי.
"את רטובה כל כך, רוז.." לחש וליקק את פתחי. "כל כך,"
הוא מצץ את הדגדגן שלי ותפסתי בשיערו.
"אני רוצה אותך בתוכי, דום.." מלמלתי.
הוא התרומם למעלה ונשק לשפתיי.
"חיכיתי שתבקשי את זה, ילדה שלי."
הוא הוריד את ידו וליטף את הדגדגן שלי. "אני אהיה עדין, אבל יכול להיות שיכאב לך, בסדר?"
"בחייך, דום.. זו לא הפעם הראשונה שלי."
"אני יודע, אבל עדיין."
הוא מיקם את איברו בפתחי וחייך אליי. "תגידי לי אם-"
"זה בסדר, דום, פשוט תעשה את זה."
הוא נכנס אליי בפעם אחת וגנחתי בכאב.
"סליחה," לחש ונישק אותי. "סליחה ילדה שלי,"

"את נראית כאילו לא ישנת לילה שלם, מה קרה?" דומיניק שאל את מיה שהתיישבנו בשולחן.
היא נעצה בנו מבט זועם והוא ליטף את הברך שלי.
"הזין שלך קרה! אתם לא יכולים להיות קצת יותר שקטים שאתם מזדיינים?!" שאלה בזעם.
"היא צודקת, שמעו אותכם עד לחדר שלי." לאו אמר ונכנס לחדר אוכל.
"רואים? פשוט תזדיינו במקום אחר.. אני גם לא מרגישה טוב," דום בחן אותה בבלבול. "לא משנה,"
"קאפו," אחד מהחיילים אמר.
"כן, ג'ון?" דומיניק שאל והעביר את מבטו ממני אל החייל.
"הגיע אלינו סרטון מקנדה שנראה לי שתרצה לראות."
הוא הנהן וקם מהשולחן.
תפסתי את ידו.
"אני עוד מעט חוזר, רוז." הוא לחש לאוזני.
הוא נישק את ראשי ויצא מהחדר.
נאנחתי והם בחנו אותי.
"מה אתם רוצים?" שאלתי אותם. "לדעת מה לעזאזל יש לך בבטן!" מיה צווחה.
"תירגעי," גיחכתי. "אני לא, דום סיפר לי.. האמת שהדבר היחיד שאני חושב עליו זה איך עוד לא שמת לב לדובדבנים.."
"איפה יש?" שאלתי בבלבול והוא הצביע לקערה שמולי – זו שמלאה בדובדבנים.
לקחתי דובדבן לפי וחייכתי אליו.
"נו," מיה אמרה.
חייכתי ובלעתי את הדובדבן.
"זה-"
"גברת לומברדי, דומיניק קורא לך." ג'ון אמר. "אה.. כן.. אני באה," הכנסתי עוד דובדבן לפי וקמתי לשם.
"נו, רגע, רוז."
"לא עכשיו.."
"אני רוצה לדעת-"
"אני עוד מעט באה!" אמרתי וצחקתי.
הלכתי למפקדה ופתחתי את הדלת.
דום ישב על הכיסא עם המשקפיים שלו – שהופכות אותו לסקסיות בטירוף.
"רוז." הוא אמר והתקרבתי אליו.
הוא משך אותי אליו והושיב אותי בין רגליו.
"קרה משהו?"
"לא, ילדה, פשוט חשבתי שתוכלי לעזור לי,"
"במה?" שאלתי והתחככתי בזקפה שלו.
"בזה," הוא לחש לאוזני. "אתה רוצה שאני ארד לך תוך כדי שאתה עובד?"
"את יכולה גם לרכוב לי," הוא קרץ.
"אתה בלתי נסבל."
"גם את," התיישבתי על ברכיי ופתחתי את הרוכסן של הג'ינס שלו.
הוצאתי את הזין שלו מהבוקסר והכנסתי אותו לפי.
"ילדה טובה," הוא ליטף את שיערי.
האיבר שלי פעם בחוזקה ואני מרגישה את הרטיבות על ירכיי.
"רוז, תסתכלי עליי." הוא פקד.
הרמתי את מבטי אליו תוך כדי שאני מוצצת את איברו.
"את אוהבת שאני מזיין לך את הפה?"
"הממ.." ניסיתי להמהם. "יופי."
הוא עשה משהו במחשב והמשכתי למצוץ אותו.
אחרי כמה זמן הרגשתי את איברו פועם בפי ואת הנוזל החם על לשוני.
"פאק," הוא גנח ושחררתי את איברו מפי.
בלעתי את הנוזל והוא חייך אליי.
"את כל כך יפה ככה," הוא לחש.
הנחתי את ראשי על הירך שלו והוא ליטף את ראשי.
"מה אתה עושה?" שאלתי אותו.
"עובד."
"כמובן, אבל על מה?" הוא הרים אותי עליו ונישק אותי נשיקה עמוקה.
לשונו שיחקה עם לשוני וגרמה לבטני להתכווץ בציפייה.
"משהו שקשור למיה וקנדה.."
"אה."
"לכי תהיי איתם, זה עדיף מאשר להישאר כאן איתי, סתם ישעמם לך." הנהנתי.
התכוונתי לקום אבל הוא לא נתן לי.
"מה?" שאלתי. "את זוכרת מה שאמרתי לפני שעזבת כאן? זאת אומרת.. לפני-"
"לפני שחשבתי שבגדת בי?" הוא הנהן.
"אתה אמרת ש..שאתה שמח שעשינו את זה בלי.. קונדום, כי ככה אני אכנס להיריון ואני אהיה חייבת להתחתן איתך." הוא הנהן. "אני עדיין רציני לגבי זה," הוא נישק את צווארי וחייך.
"יופי," לחשתי לו והטתי את ראשי בשביל שתהיה לו גישה טובה יותר.
"טוב, תלכי.. תראי אלאדין ותאכלי דובדבנים,"
"בשביל מה?"
"בשביל שאני אוכל לאכול לך את הכוס שתסיימי," הוא קרץ.
"אידיוט."
"מושלמת." הוא נישק אותי.
"קדימה, לכי לאחים הסתומים שלי.. תספרי למיה שיש לנו שני בנים," חייכתי וקמתי ממנו.
"אה, ודום?"
"כן ילדה?"
"תבוא איתי אחרי זה לבריכה.."
"אני אחשוב על זה."
"לא שאלתי, דומיניק." הוא גיחך ויצאתי מהמפקדה.

His girl [1]Where stories live. Discover now