נ.מ. פרסי
פניתי בחזרה לנעמי בדיוק בזמן למופע.
"אני אקח לך הכל ילדה!" נעמי צעקה בקולה הרם והחזק של גאיה. נרתאתי, אף פעם לא חשבתי שאשמע את הקול הזה שוב.
"אני אהרוג את כל קרוביך!" גאיה המשיכה.
"תעזבי אותי בשקט!" נעמי צעקה, בקולה שלה.
"תפסיקי להילחם ילדה! את יודעת שלא תוכלי להילחם לנצח! את יודעת שהכל באשמת פראסוס ג'קסון! את נילחמת באמת!"
"תצעי מהראש שלי!"
"תיכני ואני אטפל בכל הצרות שלך." הפעם גאיה אמרה את זה בקצת רכות.
"את כל הצרות שלי!" נעמי צעקה בתשובה.
"באמת?" גאיה שאלה ונעמי התחילה ליבכות, הייתי משותק, לא יכולתי לזוז. רגע, לא יכולתי לזוז?! הסתכלתי למטה וראיתי שאני טובע בבוץ תובעני.
"נעמי!" צעקתי "את יכולה לנצח! עכשיו הייתי בבוץ עד למותניים. עוד קצת ולא אוכל ליישום (ה.כ. מיצטערת על איך שזה נישמע, אין לי עוד מילה אחרת שצצה לי בראש כרגע.)
"נעמי!" ניסיתי שוב "אל תיכנעי לגאיה! אל תיתני לגאיה את מה שהיא רוצה!" הבוץ הגיע עד לצוור שלי, "תלחמי למען המחנה! זה מה שהוא היה רוצה!"
וזה היה הדבר האחרון שאמרתי ליפני שהבוץ ניצח.
😄😄😄😄שלום. ובא-בי🙃🙃🙃
YOU ARE READING
הבובה של גאיה
Fanfictionהיי זה סיפור על נעמי בקנדורף בת דודה של צ'ארלס בקנדורף. נעמי היא נערה שמחפשת את בן דוד שלה במשך שנתיים. רגיל לא? אבל הינה, היא לא נערה רגילה היא חצויה. במשך הסיפור נעמי תקבל הפתעות , מישפחה חדשה, אהבה בלתי צפויה, אבא שהיא אף פעם לא רצתה וגורל בלתי...
