כשהגענו לחנות אני, בלאקג'ק, קשת ואסטל (התינוקת) נשארנו בחוץ כאשר סאלי ופרסי קנו את הסופגניות. אחרי זה הלכנו לפארק הציבורי ואכלנו את הסופגניות שם. (קשת ובלאקג'ק הלכו לראש ביניין סמוך)
"אז מה את עושה בשביל עבודה סאלי?" שאלתי.
"
אני כותבת ספרים" סאלי אמרה.
"איזה סוג של ספרים?"
"ספרים של הרפתקאות, פאנטזיה, מצחיקות וקצת רומנטיקה." פרסי אמר בהיתלהבות "הספרים שלה מדהימים!!!"
אחרי דקה או שניים קשת ובלאקג'ק באו, בלאקג'ק שאל: 'בוס, הרגע ראינו את אוריון הולך למחנה. אנחנו יכולים ללכת?'
אסטל התחילה ליבכות פתאום וסאלי ניסתה להרגיע אותה אבל לא הצליחה. "אפשר?" שאלתי וסאלי העבירה אותה אלי. התחלתי לשיר שיר ערש שאמא שלי תמיד שרה לי כשהייתי קטנה. לאט לאט אסטל נרדמה הרמתי מבט ממנה וראיתי את פרסי מיסתכל עלי בפה פעור. "מה?" שאלתי אותו.
"ז-זה היה מדהים." הוא גמגם.
"אממ... תודה" אמרתי.
'אז זה אומר שאנחנו יכולים ללכת?' בלאקג'ק שאל.
"בעוד 5 דקות. אוקיי?" פרסי אמר.
'אוקי' שני הפגאסוסים אמרו בעצב.
"מה בעו-" סאלי התחילה לישאול אבל קטעתי אותה כי הרגשתי משהוא. "הרגשתם את זה?" שאלתי.
"לא," פרסי אמר מיסתכל לצדדים. "משהוא קרה?"
"לא כניראה זה כלום," אמרתי "אני הולכת לים."
"אני אבוא אית-"
"לא צריך" אמרתי וקמתי. "תודה על ארוחת צהריים סאלי. ביי." קפצתי על קשת ואמרתי לה לטוס.
כשהיינו בשמים היסתכלתי סביב ולא ראיתי שום דבר משונה. אבל אז ראיתי את זה, הבזק זהוב מוזר. אמרתי לקשת לתפוס אותו, והיא טסה כל כך מהר שכמעט נפלתי מעליה.
הדבר נעצר וקשת הסיגה אותו. כשהיתקרבנו הבנתי שזה סוס (ולא בגלל המראה, לצערי) עם רוכבת. לרוכבת היה שיער בצבע קרמל ועיניים באותו צבע, היה לה מכנסי ג'ינס קרועים וחולצה עם אבני חן יקרות נעוצות בו. "מי את?" דרשתי לדעת.
'אממ הגבירה?' קשת שאלה מהוססת.
"לא עכשיו קשת" אמרתי.
"אני הייזל לבסק, מי את?" היא אמרה.
"אני נעמי בקנדורף." אמרתי
'אז את נעמי' הסוס אמר בעניין.
"למה? מי אתה?" שאלתי את הסוס.
'אוריון. הסוס הכי מהיר בעולם.יכול לדהור על כל משטח. מים, אדמה, קרחונים, הכל.'
"את חצויה?" הייזל שאלה פתאום.
"כן, את?"
"כן, פלוטו הוא אבי."
"מי?" שאלתי מבולבלת לגמרי.
"האדס בהתקדמות הרומית שלו." הייזל אמרה "ומי ההורה שלך?"
"פוסידון" אמרתי וישר הפה שלה נפל. "כל העולם מכיר את פרסי?"
"בארך," הייזל אמרה "בדיוק קיבלתי הודעה מאנבת' שאמרה לי לבוא הכי מהר שאפשר. רוצה לעשות לה הפתעה קטנה?" את החלק האחרון היא אמרה עם חיוך על הפנים.
"ברור" אמרתי ויחדיו הלכנו למחנה.
זה קצת קצר אבל לא נורע.
נ.ב. רוצים שאתחיל לסים תמונות למעלה?
YOU ARE READING
הבובה של גאיה
Fanfictionהיי זה סיפור על נעמי בקנדורף בת דודה של צ'ארלס בקנדורף. נעמי היא נערה שמחפשת את בן דוד שלה במשך שנתיים. רגיל לא? אבל הינה, היא לא נערה רגילה היא חצויה. במשך הסיפור נעמי תקבל הפתעות , מישפחה חדשה, אהבה בלתי צפויה, אבא שהיא אף פעם לא רצתה וגורל בלתי...
