פרק 18

11 2 0
                                    

נ.מ. פרסי

המשכתי לרוץ עד ששמעתי את נעמי צועקת. לא ידעתי מה היא צעקה, אבל זה היה בבירור צעקתי כאב. אני לא מעבד אותה. החלטתי ברגע, אני לא מעבד עוד מישהוא!

רצתי בחזרה אל הבנות כשהגעתי ראיתי את הדבר הכי מחריד בעולם. (וזה אומר הרבה) 

ראיתי את נעמי על הברכיים צועקת מכאב ואנשי אדמה יוצאים מהגוף שלה, אנבת' הייתה בקרבת מקום נילחמת במפלצות. 

הוצאתי את אנקלוסמוס והתחלתי להילחם  ומתקדם לעזור לאנבת'. "נעמי!" היא צעקה אלי והצביע עליה.

עכשיו שהייתי יותר קרוב ראיתי שהעיניים שלה זוהרות בירוק וששלוש אנשי אדמה שומרים עליה מפנינו. רצתי אליה, הרגתי את שלושת השומרי ראש שלה, וניסיתי להרגיע אותה. (תוך לחימה במפלצות שהמשיכו לצאת ממנה.)

הזכרתי לה איך היא כיסחה אותי בתפוס-ת'דגל, (הגזמתי בהרבה) איך ליאו חשב שהיא חלשה ולא האמין שאנחנו אחים, איך היא עודדה אותי ואת אנבת' ללכת למסע חיפושים הזה. וכשהבנתי שלא אצליח להילחם לעוד הרבה זמן, אמרתי: "תילחמי בשביל בקנדורף! הוא היה רוצה שתלחמי בזה, תילחמי בשבילו!"

ודווקא זה דירבן אותה, היא צעקה מכאב ואנשי אדמה הפסיקו לצאת ממנה. 

הסתכלתי אחורה וראיתי שאנבת' מתפלת במפלצות. פניתי בחזרה לנעמי בדיוק בזמן למופע.


אני אנסה ליכתוב יותר, מבטיחה. אבל אני עמוסה עם שיעורים ובית ספר, וגם אני צריכה לחפש בית ספר טוב לשנה הבאה.

טוב, בי💛🖤💛🖤

הבובה של גאיהWhere stories live. Discover now