מאחורי הכל

פרק 4- אהבה חד צדדית

הצרחות של שיר מעירות אותי.

הראש שלי כואב כל כך. אני מרגישה שדופקים לי עם פטיש על הראש בכל שניה שעוברת. אני מחליטה לקום, ולפני שאני מצחצחת שיניים בכלל, ליטול את הכדור נגד כאב ראש בלי שתיית מים אפילו. אני מניחה שזה בגלל העובדה שנרדמתי בבכי אתמול.

״נאיה!״ עכשיו הצרחות של שיר מגיעות אליי, היא במרחק כמה צעדים ממני ואני מקווה שהיא לא תתקרב אם היא ממשיכה לצעוק כך.

אני מהמהמת לכיוונה בעייפות, עיניי עדיין לא פקוחות לגמרי מפני שרק עכשיו התעוררתי, אני צופה בבית המבולגן וכל הכלים בכיור ששירה אינה טרחה להכניס אפילו אל המדיח. היא תמיד הייתה אגואיסטית, הייתי צריכה לעשות בשבילה הכל.

״למה היית אתמול במסיבה עם יונתן לעזאזל?״ היא צורחת עליי ועיניה פעורות מרוב כעס. אני נאנחת, לא יודעת איך זה הגיע אליה בכלל. אבל רציתי לקבור את עצמי תחת האדמה ולשקול לא לצאת משם לעולם. הייתי צריכה להתמודד עם ההשלכה של המעשה שלי, לא הייתי צריכה לצאת עם יונתן מלכתחילה. אבל הוא גורר אותי. הוא גורר אותי ואני נסחפת.

זה קשה לי לסרב ליונתן, למרות שלאחר מה שקרה אתמול יהיה לי הרבה יותר קל למצוא תירוץ לסירוב. אבל שהכל מסתובב ויש המון סימני שאלה באוויר, תמונה שלו עולה בראשי ואני שוב נמסה.

״נאיה!״ שיר צורחת עליי, ״תעני לי!״ היא מוסיפה בצרחה שניה, הראש שלי כל כך כואב, ושיר לא תורמת למצב. היא רק מזיקה. אבל אני יכולה להבין אותה, יכולה להבין את הערעור שלה.

ומזל שההורים שלנו לא נמצאים בבית על מנת לשמוע את הויכוח המטופש הזה. ההורים שלי כבר מזמן איבדו תקווה בי ובשיר, אנחנו יכולות להיות חמודות ואוהבות בשניה אחת, ובשניה שלאחר מכן להתהפך אחת על השניה, כאילו לפני שניה לא פיזרנו חיבוקים.

״אני-״ אני מנסה להתחיל לדבר אך המילים נבלעות בתוך פי, אני מגמגמת, אני מעדיפה שלא לדבר אם יצאו משם רק דברים מטומטמים או מפוחדים מהתגובה של שיר.

״הגעתי שולה.״ אני שומעת את קולו של יונתן פתאום ולאחר מכן את דלת הבית נסגרת, הוא תמיד הצמיד לשיר את הכינוי ׳שולה׳ למרות שהוא עדיין לא הבין מה היא הסיטואציה. אני לבושה בשורט ובגופייה, אני ללא חזיה בכלל כך שאפשר לראות את צורת השדיים שלי, זה מוסיף לסיטואציה וגורם לי להרגיש הרבה יותר לא בנוח.

למה שיר קראה לו לכאן? כדי לברר את המעשה? לעזאזל, אני מרגישה בבית משפט, אבל אני באמת חייבת להביא דין וחשבון, ומהר.

״כן. תסביר לי אתה כי נאיה לא מצליחה להסביר לי.״ היא יורקת לכיווני בזלזול ולאחר מכן מפנה את מבטה לכיוונו של יונתן. לפני שיונתן מביט בה הוא מביט בי, אני רואה את המבט הסלחני שעל פניו אך אני מגלגלת את עיניי במופגן כלפיו.