כןכן - זה קרה.
אני שמחה לראות שאהבתם את זה.
ולדעתי, גם טורי אהב ;)
^$^$^$^$^$^$^$^
לפני שהספקתי להבין מה קרה לילו כבר נעלמה כלא הייתה ואני נשארתי עם הטעם שלה על השפתיים וחיוך מטומטם על הפנים.
"סילחו לי עלמותיי" אמר לייק שצץ משום מקום ומשך אותי משם באגרסיביות מיותרת.
"מה לעזאזל זה היה?!"
"אתה שואל אותי?" עניתי, מגחך לנוכח התנועות המוגזמות והבעת הפנים של לייק.
הסתכלתי הצידה לכיוון הלוקרים וראיתי את הבנות בוהות בי ומתלחששות ביניהן.
לייק הסתכל גם הוא לשנייה ואז החזיר את המבט אליי. "אתה יודע מה זה אומר נכון? "
"מה מה אומר?"
"הנשיקה אידיוט!"
"אה... מה?" הייתי מבולבל ובקושי הצלחתי להתרכז במה שקורה. זה היה מוזר...
"מה קרה? מצמידים לך שפתיים ואתה שוכח מי אתה? זה אומר שלילו בעניין!"
פתאום הבלבול נמחק וכולתי לשמוע אך ורק את לייק.
"אתה חושב??"
"אני יודע! אין יותר ברור מזה בנאדם! תחשוב בהגיון: אמרת לה שאתה רוצה לדעת שהיא מרגישה אלייך אותו דבר ושהיא רוצה להיות איתך והכל. אז היא באה ומנשקת אותך באמצע בית הספר וכל זה קורה בזמן שארבע בנות מפלרטטות איתך. תעשה אחת ועוד אחת- אני אולי בשלוש יחידות אבל לי יצא שתיים, מה איתך?"
"אז לילו קינאה בבנות האלה?"
,צריך להסביר לך כל דבר פעמיים?"
"והיא רוצה שיהיה בינינו משהו רציני?"
"וחשבתי שאני קולט לאט..."
"אז אני חייב ללכת אחריה!" הכל התחבר לי בדיוק עמדתי לעשות את מה ש...
הצלצול קטע אותי.
"תעשה את זה אחרי השיעור." לייק אמר וטפח על השכם שלי כשפנינו לכיוון הכיתה.
^$^$^$^$^$^$^$^
"טורי!" המורה העיר אותי מהמחשבות שלי. "תענה על השאלה! מה קרה בכ"ט בנובמבר 1947?"
הצלצול הגואל הגיע ותוך שלוש שניות כבר הייתי ליד הדלת.
"כולם לעצור!" אמר המורה כשכולם קמו מהמקומות. "טורי- מה קרה בכ"ט בנובמבר?"
גיחכתי. באמא שלו? הוא עדיין שם?
"האו"ם החליט על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות- יהודית וערבית." הכרזתי ויצאתי מהכיתה.
הלכתי לחפש את לילו.
איכשהו תמיד כשהיא לידי אני לא מרוכז ועד שאני קולט מה עומד מולי היא כבר נעלמת. טוב, לא הפעם.
^$^$^$^$^$^$^$^
כשהשיעור נגמר סיימתי לכתוב את החרוז האחרון במחברת שלי ויצאתי מהכיתה, מופתעת שהמורה לא שמה לב שלא הקשבתי למילה ממה שהיא אמרה כל השיעור.
התיישבתי על ספסל ליד הדשא וקראתי שירים ישנים מהמחברת שלי. הייתה באוויר רוח קרירה אבל השמש חיממה את הכל. אני אוהבת את הסתיו.
מישהו התיישב לידי. הסתכלתי אליו וחייכתי למראה טורי, מסתכל קדימה, כאילו הוא לא שם לב אליי. חזרתי למחברת, מתעלמת ממנו בחזרה. הוא זז לכיווני והמשיך לבהות. גלגלתי עיניים.
"את רוצה אותי."
"לא אמרתי את זה."
"את כל- כך רוצה אותי."
"אוי שתוק. כולה נשיקה מה התלהבת?"
"אז זאת לא הייתה הדרך שלך לומר לי שאת בעניין?"
"זאת הייתה הדרך שלי לנשק אותך."
"זאת הייתה הדרך שלך לקנא."
"אני?"
"כן, את."
"למה שאני אקנא?"
"לא כי את מאוהבת בי- זה בטוח."
"אני לא."
"יופי כי גם אני לא בך."
"וואלה?"
"וואלה."
"יופי." אמרתי וקמתי ממקומי.
"יופי." הוא קם גם הוא.
"אז ביי." אמרתי.
"ביי." הוא אמר, משך אותי אליו, נעמד מול הפנים שלי ונישק אותי.
^$^$^$^$^$^$^$^
כמה בנות שאלו אותי "מה תעשי כשהם יהיו ביחד?"
טוב, הסיפור לא היה אמור להיות על הדרך שלהם לזוגיות. המשחק רק מתחיל. וכאן, בעולם תמים יותר, אני יכולה לתת לכן לראות איך אני רואה את הדברים. איך הכל קורה במציאות ועדיין נשאר חלומי.
נ"ב
זה כבר מוגזם. הלחץ הזה בלימודים ובחיים שלי בכלל לא עוצר. אין לי זמן לנשום ובטח שלא לכתוב עוד פרקים. אני ממש מצטערת. אבל אני מבקשת שלא תצפו לעוד פרקים בקרוב. אני חייבת לקחת הפסקה. אני אמשיך את הסיפור, אני אוהבת אותו יותר מידי. אבל לא בקרוב.
אני אוהבת את כולכם, למרות שאתם לא הרבה אני מרגישה המון תמיכה וזה הדבר הכי כיף בעולם.
~אל תפחדו לומר את מה שאתם באמת חושבים.
אל תפחדו לעשות את מה שאתם באמת רוצים.~
ВЫ ЧИТАЕТЕ
DJ-TORY
Подростковая литератураאני רואה הכל. משקיף על כולם מלמעלה וקולט כל מה שרק יעלה על דעתכם. מי ביישן, מי פחדן, מי אוהב להיות במרכז העניינים, מי לא מודע לעצמו... מי שונא ומי אוהב. אני מסתכל על התמונה הכוללת ועל על אחד בנפרד. התפקיד שלי הוא לקלוט איזה מן סוג של אנשים נמצאים מו...
