~טורי~
עבר חודש רגוע. רייני בדיוק התחילה להרגיש שהשיעורים עם דינו עוזרים, מאז שהיא הפכה את הרביעייה שלנו לחמישייה היא באופן כללי נראתה אחרת. לילו הייתה פה די הרבה, ואמא שלי נסעה חזרה לאבא שלי. זה לא שינה יותר מידי, כבר היינו רגילים להיפרד ממנה.
לייק ואקלי הפכו לצמד הכי מעצבן בעולם. הם עקצו אחרים וזה את זו בצורה שראויה לתוכנית ריאליטי.
ואני פשוט הרגשתי נפלא. השגרה שלי הפכה לכיפית. נהניתי לקום בבוקר.
היום בערב יש מסיבה באקס די, כמובן. המחשב שלי כבר מוכן לגמרי.
ישבתי בסלון ואכלתי במבה בזמן שרייני יצאה מהחדר שלה. היא גררה את הרגליים שלה לעברי ונראתה כאילו הרגע התעוררה. היא פנתה אל המטבח והוציאה קולה מהמקרר.
"מתי יוצאים הערב?" היא שאלה.
"סאם ביקש שנהיה שם כבר בתשע. את מתכננת לבוא?"
"כן מן הסתם." היא אמרה ומזגה את הקולה אל ספל קפה. היה לה קטע כזה שברגע שהיא קמה היא שותה הכל מספל קפה, גם מים.
"לא ידעתי שאת רוצה לבוא." אמרתי.
"אז אני רוצה פסדר?!" היא חצי צעקה.
"טוב, מה כבר אמרתי?"
"סליחה" היא אמרה והתיישבה על הכורסא. "סתם עצבנו אותי היום בבית הספר."
נשענתי אליה, "מה קרה ?" שאלתי.
"סתם הסלייד הטמבל הזה דפק לי מבטים שיעור שלם. ובהפסקה קלטתי שהוא השאיר לי פתק בלוקר. פתק. כאילו אנחנו ב-1998. " היא נאנחה ושלחה אליי יד.
הושטתי את שקית הבמבה אליה והיא לקחה חופן . "נו, ומה היה כתוב בפתק?" שאלתי. "שהוא ישמח שאבוא איתו הערב לשבת על ספסל עם החברים הדפוקים שלו." היא קירבה את החופן לפה שלה אבל נגסה רק בבמבה אחת.
"לא נחמד מצידו לקרוא לחברים שלו דפוקים." אמרתי והיא פשוט גילגלה עיניים, לא משועשעת כלל. לא היה לה כוח לענות לי אפילו. "נו?" אמרתי, דוחק בה.
"מה נו? מה? כשאני בעניין שלו הוא שם עליי פס, אבל בשנייה שנהיית לי צורה של בן-אדם נורמאלי, הציונים שלי מתחילים לעלות, עור הפנים שלי נראה מדהים, יש לי אתכם... עכשיו הוא מנסה להכניס אותי לשטות שלו עוד פעם? וזה אפילו לא דייט! זה לשבת בתוך לחץ חברתי ולהסריח מעשן" היא אמרה.
"אז את כועסת שהוא רוצה אותך עכשיו?"
"כן."
"וואו." אמרתי. לפי הפרצוף שלה היא לא אהבה את התשובה. החלפתי למוד 'אח גדול' ואמרתי: "מה את שמה עליו בכלל? שיקפוץ לך! את הרי לא תבואי איתו לשטות הזאת על הספסל."
"נכון. אני אבוא איתכם." היא אמרה, ושלחה שוב את ידה אל השקית שלי.
הנמכתי את השקית לאט כדי שתיאלץ להתכופף לרצפה כדי לקחת ממנה.
"נו טורי חלאס!" היא צעקה עליי וחטפה את השקית ממני.
חייכתי אליה והיא החזירה לי חצי חיוך.
~~~~~~
~לייק~
פתחתי את הדלת של טורי וראיתי אותו יושב על הספה ועובר על הרשימות בלפטופ שלו.
"בנות עמדו בתור!" קראתי לעבר החדר, וטורי סגר את המחשב וגלגל עיניים.
"מתי תבין שאף אחת לא רוצה אותך?" הוא שאל.
הוצאתי קולה מהמקרר. "למזוג לך גם?" שאלתי, מתעלם מההערה שלו, "כן." הוא אמר, מכניס את המחשב שלו לתיק.
"רייני!" קראתי בעודי מוזג, הסתובבתי למסדרון ושאלתי "רוצה ג..." לא סיימתי את המשפט וקפאתי במקומי.
רייני עמדה מולי בקצה המסדרון לבושה בשמלה שחורה, קצרה וצמודה.
עכשיו, אני אסביר לכם משהו. כשאני מגיע למועדון, ומגיע סוף הערב, ואני מחפש מישהי שתגרום לי להרגיש פחות לבד, אבל לא מצליח לבחור מי, אני מחפש מישהי עם שמלה שחורה, צמודה וקצרה. למה? כי תמיד יש מישהי במועדון עם שמלה שחורה, צמודה וקצרה.
רייני הייתה מאופרת לגמרי, מה שגרם לה להיראות מבוגרת בשנתיים, והשמלה השחורה שלה הדגישה את הקימורים שהתחילו להיווצר לה.
"מה זה?" שאלתי.
"זאת השמלה החדשה שלי." היא הסתובבה, מראה לי אותה מכל כיוון. "יפה?" היא שאלה. בלעתי רוק והרגשתי את עצמי מתחיל להזיע.
"לייק? מה נסגר?" שאל טורי, התנערתי לרגע וגמגמתי, "זה לא... קצת, אממ..."
"יותר מידי? " שאלה רייני, מבט חושש על פניה.
"לא.. זה.. אממ..."
טורי התקרב, "לייק מה יש לך ? את נראית נהדר רייני. ואין לנו זמן עכשיו לתצוגת אופנה של המלתחה של ריין אז בואו נזוז. הבנות יפגשו אותנו שם." הוא אמר ופנה לכיוון הדלת.
רייני שלחה אליי מבט שואל ואני השפלתי את מבטי לרצפה, והלכתי אחרי טורי בשקט.
אני לא אהבתי את זה.
זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הבנתי שרייני היא... טוב... בחורה.
לא... איזה בחורה.. היא קטנטונת.
אבל היא קטנה ממני רק בשנה וקצת...
היא כמו אחותי הקטנה.
היא האחות של טורי.
אוי לא... יהיו שם בנים! בנים רעים ומפחידים! והם יראו אותה ככה, ומה אם הם משתמשים גם הם בשיטת השמלה השחורה?!
זה הולך להיות ערב ארוך.
~~~~~~
מישהו מעצבן אתכם? צאו לרקוד!
YOU ARE READING
DJ-TORY
Teen Fictionאני רואה הכל. משקיף על כולם מלמעלה וקולט כל מה שרק יעלה על דעתכם. מי ביישן, מי פחדן, מי אוהב להיות במרכז העניינים, מי לא מודע לעצמו... מי שונא ומי אוהב. אני מסתכל על התמונה הכוללת ועל על אחד בנפרד. התפקיד שלי הוא לקלוט איזה מן סוג של אנשים נמצאים מו...
