just a nobody

היי כולם, אחרי הרבה התלבטויות- החלטתי לפרסם סיפורים משלי. אני כותבת קצת שונה מאחרים מהסיבה הפשוטה שאני אוהבת להיות שונה. אני לא אוהבת אבוקדו, בגדים זוהרים וכשאנשים שופטים. 
אני כן אוהבת קולה, אולסטאר ולגרום לאנשים לחייך או סתם לסחוף אותם אל העולם הדימיוני שלי. 
אני מאוד אוהבת לתאר ככל פרט ופרט בכתיבה שלי למרות שלטובת הקוראים, אני משתדלת לא לתאר את המראה החיצוני של הדמיות והמקומות יותר מידי לעומק כדי לאפשר לכם לדמיין את הכל כמו שאתם רוצים. לפעמים אני לא אומרת איפה הסיפור .מתרחש ומה הגילאים המדוייקים של הדמויות 
אנשים עלולים לחשוב שאני מבולגנת לפי הכתיבה שלי, אבל כל גלישה מהנושא וכל פרט שולי שנזרק לאוויר מתוכננים בהחלט והם חלק בלתי נפרד מהכתיבה שלי.
אני לא צריכה לכתוב כאן. יש לי דמיון מפותח מספיק וכל הסיפורים שלי שמורים במוח הקטן והמעוות שלי בתוך קלסרים צבעוניים. אבל אני רוצה לתת לכם אפשרות להיכנס אל העולם שלי, גם אם אתם לא יודעים מי אני, מה אני או אפילו מה השם שלי.
בסופו של דבר, אני סתם אף אחת. 
אני כותבת על הכל ועל שום דבר.