הזאב הקטן שלי

פרק 20-חטיפה

נ.מ סבסטיאן

עבר חודש מאז הניתוח ואלכס פשוט מרגיש מעולה.
הוא חזר לאכול יציב
הוא לא פגע בעצמו
הוא התחיל לקבל את עצמו
או,וכן אני התחלתי לקבל הרבה מימנו.
ישבתי במשרדי עובד בלפטופ-עונה להודעות וצורח דרך הטלפון.
אימייל אחרון להיום,קדימה!
'אני לא מאשר את התוכנית שנו את נקודות ציון א' וב'.'
שלח.
יופי.
סבסטיאן,מתי תספר לו,הוא מוכן.הגוף שלו התרגל למצב זה חייב לקרות
אני יודע אני כל כך לחוץ מזה!
וואו ילד הוא שינה אותך
אני יודע,אבל אתה צודק הוא מוכן

סגרתי את הלפטופ ויצאתי מהמשרד הולך לחדר שלנו.
פתחתי את הדלת,מצפה לראות אותו על המיטה קורא או רואה טלוויזיה.
אבל הוא לא היה שם .
אוקיי,אולי הוא למטה.
ירדתי קומה סורק את כולה,לא לא פה.
התחלתי להילחץ.
שידרתי את האנרגיה שלי כלפי חוץ מנסה להרגיש בהילתו.
כלום,כלום במרחק 100 הקילומטרים הקרובים לכל כיוון.
פאק.
לא.
לא.
לא.
מי הבן פאקינג זונה!
בעטתי בכוננית מפיל אותה לרצפה.
התחלתי להתנשף בכבדות מרגיש כאילו אני מאבד את עצמי.
לנשום,תנשום סבסטיאן.
רעדתי נופל על הרצפה ומשנה צורה במהירות.
מי הבן זונה סב?!?!
קרלוס צרח בראשי ואני יללתי בכעס
אין לי פאקינג מושג.
אוך.
קרלוס לקח שליטה על הגוף ופרץ בריצה החוצה לעבר המפקדה שלנו.
של המאפיה.
כל חברי המאפיה הראשיים הם אנשי זאב,המפקדה עצמה באמצע היער.
הייתי כבר במרחק קילומטר משם כך שהם יכלו להרגיש את הילתי,הגדושה בכעס
בוס הכל טוב? דור שידר לי אבל לא עניתי גם כי לא רציתי וגם כי קרלוס בשליטה.
המשכתי לרוץ עד שהגעתי למפקדה וקרלוס נעצר.
הוא התקדם בצעדים כבדים לכיוון סורק הרישתית והדלת נפתחה.
כל המאפיה היו שם,אין שום מבצע היום.
שנכנסתי הם ישר הסתכלו עלי מרגישים את הכעס המטורף שלי.
דור הראשון שקם והתקדם לכיווני,קרלוס נהם ודור נשאר במקום.
הם מנוסים הם מבינים שקרלוס שולט בי.
" אלפא, מה יש?" דור שאל את קרלוס
(ה.כ מזכיר שזה  שידור של קרלוס.)
הם פאקינג חטפו אותו!!!!
קרלוס נהם בראשים של כולם והם לא יכלו לעמוד בכך שהאלפא במצב כזה חזק אז הם השתנו.
עשרים זאבים,עשרים חברי מאפייה ראשיים.
מחשבות התחילו להתרוצץ וקרלוס נהם.
כולם השתתקו.
סייברים,תמצאו את המיקום על ידי השבב שהשתלנו בו.
יחידת הקרב תתכוננו. אנחנו עומדים להילחם.
לא אכפת לי כמה פצועים או אפילו מתים,אנחנו פאקינג מחזירים אותו,את הלונה.

פרק קצר🖤🤣