פרק 11-אמת

349 29 6
                                    

נ.מ. סבסטיאן

ישבתי ועברתי על מסמכים שונים על דברים שוליים.
במשרד כמובן.
וכמובן שהטלפון התחיל לצלצל ב10 וחצי בלילה,תענוג.
זה היה דור ,אז עניתי.
אני:אה בן זונה?
דור: אלפא סליחה על ההפרעה,אבל אלכס ברח.

קפאתי,כל עולמי קפא. מה?למה?הקשבתי לקרלוס, הייתי נחמד,למה?

דור:אלפא אדוני אתה איתי?!
אני: כן,איפה הוא.
דור:בבר שהיא עבדה בו.
אני: תארגן לי נהג.
דור:כן אלפא.
הוא סיים וניתק.

ואז הבנתי,שיטטט
מה עשיתי לא נכון?!
פתחתי את הארון והוצאתי ממנו בקבוק.
סבסטיאן,די
אל תאמר לי די,הוא ברח אחרי הכל!
חשבת על זה שאולי יש לו סיבה?
בן זונה תעזוב אותי!

חסמתי אותו.
דור שידר לי שהרכב מוכן, ואני,אני כבר סיימתי בקבוק.
ירדתי התחלתי לנסוע.

כעבור עשר דקות הגעתי ולקחתי את האקדח שלי,עומד להיות כיף הלילה.

יריתי בשני השומרים בכניסה לבר,מפגרים וצעדתי לתוך ההמון שלא רקד,רק היה עסוק בלצפות במופע שהמלאך הקטן שלי השתתף בו,זה הרגיש כאילו כולם בהו בו.
התחלתי לירות כמו משוגע לא שם לב לאן.
קרלוס שידל אותו לבוא אליי והוא בא.
הוא ריחרח את האויר בצורה חמודה.לא סבסטיאן די.
" אז אתה חשבת שתברח ממני בן זונה קטן,או לאאאא תשכח כל מה שאמרתי עד עכשיו.אני לא חייב לך כלום ,מזדיין.מעכשיו אתה עושה מה  שאני אומר לך." צרחתי עליו,מרגיש את השליטה שאני כלכך אוהב .
קרלוס,אתה יודע שזה לא מה שרציתי שיקרה,אתה יכול לקרוא את המחשבות שלי,הייתה לי סיבה....
הוא שידר לקרלוס.
אבל קרלוס לא ענה,כי פעם ראשונה בחיי הצלחתי להשתיק אותו,וזה ישאר ככה

גררתי אותו איתי

הזאב הקטן שליWo Geschichten leben. Entdecke jetzt