הזאב הקטן שלי

פרק 12-חוזר חלילה

נ.מ-אלכס
כן,שוב פעם אותו קטע,חוטף אותי ממועדון מכניס אותי לרכב יוקרה ובוהה בי כמו מפגר.
"תקשיב...דאדי..." ניסיתי לומר לאחר כמה דקות והוא שלח לי מבט רצחני.סמאללה.
" אני באמת אשמח אם תיתן לקרלוס לקרוא את מחשבותי....זה אולי יעזור בסיטואציה..."
הוא לא הגיב.
אבל, הרגשתי הרגשה מוזרה בתוך ראשי,של משהו נעים שלא שייך לשם-קרלוס.
"תודה...."
מלמלתי.
הוא פשוט המשיך לבהות בי עוד עשר דקות כי זה נורמלי לגמריי, ממש לא משוגע....
"אתה לא סומך עלי?!" הוא צרח בקול שבור כשסיים.
ידעתי שזה יגיע.
" אבל אתה מבין למה." הגבתי,יודע שאני צודק.
"תקשיב אלכס,אני יודע שזה פתאום מוזר לך אבל אני נשבע אני באמת לא עומד לעשות כלום,אני לא אדחוק בך ולא שום דבר.אנחנו מיועדים.אנחנו צריכים להסתדר."

נ.מ. סבסטיאן

ואז זה פשוט קרה-תודעתו נכנסה לשלי חוקרת כל פינה,ואני אני נתתי לו-רוצה שהוא יבין כמה אני מעריך אותו.
הוא שקע בעיני ואני בשלו.
ההרגשה הייתה נעימה כמו ליטוף שמועבר על התודעה וכיוון שמי ששולט בתודעה הכי טוב זה קרלוס- התפתתי להשתנות.
אתה יודע אתה יכול להשתנות.אני לא יעשה כלום מבטיח,פשוט לא שחררת אותי הרבה זמן.
צודק קרלוס,תהנה.
ובמילים אלו שיחררתי אותו.

נ.מ.-קרלוס(פעם ראשונה יאיייייי)

אני אוהב את סבסטיאן,הוא הגוף המארח הכי טוב שיש ואחת מהנשמות הטהורות שיש,זה אולי לא נראה כך אבל זה נכון.
וכמה שאני אוהב את אלכס.
אני מרגיש את החיבור בזכות לילית אבל אני וסבסטיאן נועדנו לאהוב את אלכס,לא את לילית.
הוא פשוט מדהים.הוא עבר כל כך הרבה.ושהייתי בראשו לפני רגע שמרתי על פרטיותו כמה שאפשר.
סוף סוף סבסטיאן שחרר אותי ואני קפצתי מהמושב שלי למושב של אלכס
(ה.כ זה כמו לימוזינה כזה, כיסאות בצורת ח.,...)
דחקתי את אפי בו,כמבקש אישור. זו התנהגות חייתית אבל בשבילי זה נורמלי.
הוא הוריד את ידיו מברכיו וסימן לי לעלות.
עליתי עליו וגופי העצום כיסה את רובו וראשו הציץ מפרוותי.
הוא התחיל ללטף אותי וזה היה נעים,באמת.
"קרלוס?" הוא שאל בקול החמוד שלו מזיז את השיער הארוך והג'ינג'י שלו לצדו האחר של ראשו.
הזזתי את ראשי לכיוונו.
"זה אתה?אני לא יודע אם זה אתה או סבסטיאן..."
הוא תהה,ואני לא השבתי כי אני זוכר שלשדר לו כואב לו.
" אוקיי נעשה ככה אם את קרלוס תטפוח על הברך שלי פעמיים וא..."
הוא בא לסיים אבל מיד טפחתי על ברכו.
" אוקיי קרלוס,היי "
הוא מלמל וחיבק אותי.
" אתה יודע אני צריך אותך. לפעמים סבסטיאן מאבד שליטה ואני יודע שזה קשה להשתלת עליו אבל אתה יכול לנסות בבקשה,זה חשוב לי.אתה יודע יש לי חרדת נטישה ורגישיות גבוהות,אז אני מפחד בקלות"
הרמתי את ראשי ואוזניי הזדקפו.
ליקקתי את פניו כנחמה.כן האלפא הגדול מלקק את המיועד,נשמע חלש וסוטה בו זמנית.
אם כבר סוטה-אלכס עדיין בלבוש של ההופעה ואפשר לומר יפה שזה די מגרה ,אותי פחות אבל אני בטוח שלסבסטיאן זה עושה פלאים.
הגענו. ירדתי ממנו והבאתי לו את המעיל של סבסטיאן,הוא התעטף בו.
יצאנו מהרכב אני פוסע לידו והוא פוסע ליידי.
הגענו לשער והשומרים באו לפתוח עד שמישהו סימן להם אחרת.
ג'וני.(ה.כ הבן זונה החרא הזה !!!)
" שלום לך שחר.
אני רואה שאת בוגדת בסבסטיאן אני חייב לדווח לו.
מי זה?זאב מהפרברים?
אם את כבר בוגדת בו אז עם מישהו איכותי...." הוא התקרב אליו ואני התקדמתי לכיוון הבן זונה.
אלכס צעד אחורה.
(ה.כ רק שתדעו מתי שזה ככה זה מסמן שקרלוס משדר לכל הסביבה.)
זאב מהפרברים אה?לא נראה לי.מה אתה לא מכיר אותי?!
נהמתי
בן זונה.כולם להקשיב.
זו הייתה פקודה וכל השומרים ישר הקשיבו.
הלונה שלכם הוא אלכס לא שחר.הוא בן. לא בת.
ואתם תכבדו את זה ואם לא גורלכם מוות.אה וחוסר כיבוד הלונה אם כבר...להסיק שהיא בוגדת באלפא זה לא תקין. אז ג'וני היקר....
התקרבתי אליו בריצה והורדתי את ראשו בנשיכה אחת.
ביי ביי.

כשווידאתי  שכולם הבינו את המסר התקדמתי לאלכס במהירות.
אלכס אתה בסדר?!
שאלתי אותו והוא עיווה את פניו.
"ק..ק...רלוס נ..נראה לי שזה עומד לקרות ....
ה..ה..תקף..."
הוא התחיל להתקווץ ופתאום(tw טיקים,דלגו אם זה לא בשבילכם😘)
הוא התחיל לזוז בחוסר רצון,בהתחלה חשבתי שהו משתנה אבל אז הבנתי שהוא בהתקף טיקים.שיט.
הוא הרביץ לעצמו מאוד חזק,ממש חזק .
רצתי לזרועותיו וחיבקתי אותו עד כמה שזאב יכול לחבק.
הטיקים שלו פגעו בי,זה לא שינה לי,העיקר שהו יהיה בסדר.
ישבנו ככה עשר דקות עד שהוא נרגע.(סיוםtw)
ונכנסנו הביתה.
אלכס יקירי.תתקלח וסבסטיאן יפגוש אותך למטה.
שידרתי לו והוא הנהן ,רועד.
עליתי לחדר של סבסטיאן והשתנתי.
חזרתי להיות רק חלק מתודעתו.
" קרלוס תודה רבה היום.הצלת אותי."
היי ילד זה למה אני קיים לא?
הוא צחקק.
סבסטיאן התלבש וירד למטה.

נ.מ סבסטיאן

ירדתי וראיתי את הדבר הכי יפה ביקום.
אלכס ששערו הרטוב אסוף בגולגול והוא לבש את פיג'מת הבוב ספוג שלו יושב על הספה.
עמדתי מולו.
" היי יש פה מקום.."
הוא הנהן והתיישבתי לידו.
ישבנו דקה כל אחד שומר על מקומו האישי ואז הוא התקדם לכיווני ובשאלה אילמת שאל אם הוא יכול לשבת עליי. הנהנתי.
הוא התיישב על ברכיי והניח את ראשו על חזי.
ואני חיבקתי אותו.
ואז קרה הדבר הכי מדהים שיכול להיות .
הוא הרים את ראשו ונשק לי,אבל לא סתם נשיקה רגילה.לשונו נגעה בשפתי כאישור להיכנס ואני הייתי בעננים מכך שהוא מוכן לצעד שכזה ואישרתי לו על ידי פתיחת שפתי.
לשונו חדרה אלי ולשוני חדרה אליו זה היה כזה מדהים.
וכשהתנתקנו.
" אני אוהב אותך." הוא לחש והתכרבל בי.
" גם אני אותך."