הזאב הקטן שלי

פרק 2-כן,אדוני

המכונית המשיכה לנסוע
"ילדה."
הרמתי את ראשי לכיוון מי שחטף אותי
"אני רוצה להסביר לך את החוקים," הוא שלף מכיסו,רגע... הוא על פאקינג סמים ,פאקינג אזיקים מחורבנים. הוא הטה את ראשו בתנועה שמסמנת לי להושיט את ידיי

תעשה את זה.
קולה של לילית נשמע
מה לילית לא לעזאזל!
זה הוא אלכס זה המיועד,אני מצטערת אבל מפה אני לא יכולה לעזור לך ,אני חייבת לעשות כל מה שהוא אומר .

ואז בתנועה לא רצונית הושטתי את ידיי קדימה,שיט לילית ימחורבנת .
" ילדה טובה."
" מהיום את קוראת לי דאדי.
את לא עושה דבר בלי רשותי,אפילו להתפנות.
אני קורא לך או בתור בטא או בכל שם שאמציא ואת לא מתנגדת."
הוא סרק את גופי,שהיה חשוף לפניו,כי עדיין לבשתי את הבקיני המזויין
ושיט,רגע מה,נהיה לו אוהל,טוב זה יהיה חביב לקרוא לזה ככה, אתר מחנאות שלם שם למטה.
אוקיי בן זונה
"מובן?!" הוא ספק שאל ספק נהם
הנהנתי
אין לי מה לעשות
והדברים היחידים שבראש שלי זה מה שלומה של דורין ואיך אני מחזיר את הכסף שהשגתי היום
אלייה.
כעבור בערך 30 דקות של נסיעה שקטה אבל מלאת נעיצת מבטים ,המכונית נעצרה.
"הגענו בטא,בואי."
יצאתי מהמכונית,איך?מישהו פאקינג פתח לי את הדלת המזוינת וכמובן שגם הוא סרק אותי,רק לרגע קטן ואז הטמוטט על הרצפה," אוי ג'וני ג'וני ג'וני,"
סבסטיאן גיחך ומשך בראשו
" אמרתי שלא מסתכלים על מה ששלי." דפאק יסדיסט משוגע!
הוא משך אותי החוצה מהאוטו.
ואז נגלה לעיניי  הבית הכי גדול שראיתי בחיי,אפשר להחשיב אותו כטירה.
כולו בגוון שחור,אך יפה במובן מסויים,מעוצב בצורה מדהימה,רציתי לפעור את פי אך שמרתי על קור רוח.
הוא הכניס אותי דרך השער ומשך אותי לאורך שביל הכניסה.
נכנסנו לטירה, בקושי היה לי זמן להתרשם והוא הוביל אותי למטה,כן ,כמובן שבכל טירה יש מרתף מזוהם.
הוא זרק אותי לתוכו
" זה הבית שלך מהיום,תצמדי לקיר." הסתכלתי עליו כיאלו הוא משוגע,טוב לא כאילו,ונצמדתי לקיר.
" עכשיו..... הגיע הזמן לעונש,בואו נראה עבדת בזונות,100 הצלפות,"
הוא הסתכל עלי
" שכבת עם מישהו שהוא לא אני?!" בלעתי את רוקי
"בואי הנה קטנה,את לא רוצה לשחק עם אבא שלך?!" דמות קטנה התגוננה מתי שאביה הפשיט אותה .הדמות הזאת,הייתה אני.
"תעני יבת זונה,אני אדע אם את משקרת."
ניסיתי את מזלי
" לא."
האויר יצא לי מהראות,הוא פאקינג נתן לי מכה לגב
"עכשיו את האמת."
"כן...." רעדתי,מתכווץ מפחד " כן מה?"
"כן דאדי" רציתי לשטוף את הפה שלי.
" אוקיי 300 הצלפות"
הוא אמר כאילו זה כלום.
שמעתי את צעדיו מתרחקים ואז חוזרים.
קראק הוא הצליף בי " תספרי איתי בטא"
קראק "אחת"
קראק " שתיים"
-----
אוקיי הוא היה רציני שהוא אמר
300 הצלפות
קראק "שלוש מאות"

הייתי מושפל,מה עשיתי רע,השגתי כסף למחיה של עצמי?
"בטא תסתכלי אליי" סירבתי להרים את ראשי,הוא הבין זאת וסטר לי וכך יצא שהרמתי את ראשי באיסטינקט "את הולכת לשלם על זה שאת קיימת,למה?את שואלת את עצמך? כי אני לא צריך לונה שתשתלט לי על החיים! לצערי אני יודע שתחלימי מהר...אבל זה מגיע לך."
ובמילים אלו השאיר אותי מדממת במרתף.

חיח