היומן שלי

הר של אינטרסים

מן הרגשה כזאת שכולם עוזבים אותי.
כבר לא אכפת לאף אחד ממני.
איך אני רואה לאט לאט את הקשרים
מתפרקים לי בין הידיים.
ואני? אין בי את הכוחות לנסות ולהציל.
המון רגעים מלאים בכלום ושום דבר.
ריקנות פנימית שאין דרך להסביר.
רצון לברוח מכולם להסתגר.
ולא לחשוב על מה יקרה מחר.
גם ככה לאף אחד כבר לא אכפת.
הערה ועוד הערה ושום תגובה בחזרה.
נדמה לי שאני רק מדברת והם מהנהנים.
אפילו לא מנסים.
לאף אחד לא אכפת.
וכמה שאני רוצה כמה שאני רציתי אתכם.
כמה שניסיתי לקבל יחס ואהבה.
לאף אחד לא אכפת.
הר של אינטרסים.
אגואיזם ורוע טהור.
הרצאות על ׳מה את כבר יודעת על החיים׳.
ו׳גם זה יעבור׳.
תשני את עצמך.
את החשיבה הדפוקה.
כי גם כשאני נפתחת בסוף זה יוצא רע.
את אף פעם לא מספיקה.