פרק שלוש עשרה

88 12 4
                                    




"היונג," אלו המילים הראשונות ששמעתי כאשר עיניי חצי נפקחו, מצמצתי בהפתעה והסתכלתי על פרצופו הסקרן של ג'ימין, הפרצוף שלו היה קרוב מדי.

נגעתי בפרצוף שלי והשתעלתי, בשביל לנסות להסתיר את הסומק הקל שהופיע על לחיי, "כ-כן?"

"אתה רוצה לאכול ארוחת בוקר איתי? חיכיתי שתקום כדי שנאכל יחד," הוא מסביר ואומר בקולו הרך.

אני עדיין לא יכול להאמין שהוא מדבר, טיפלתי בו במשך שבוע שלם ושום מילה לא יצאה מפיו, ועכשיו? עכשיו הוא מדבר בחופשיות מבלי להזכיר בכלל את זה שהוא לא דיבר במשך זמן רב. וזה הורג אותי לא לא לשאול אותו על זה. זה גם לא עוזר שהוא שולח חיוכים לכיווני כל הזמן. ליבי ממשיך לקפוץ מכך. גם כן לב מטומטם.

"אה, אוקיי" שפשפתי את עיניי והתיישבתי. "טוב בוא נאכל," עם התמתחות כמו של חתול הגעתי לתיקו. ג'ימין עושה אותו הדבר כמוני, ושנינו מסתכלים על האספקה שנשארה.

ג'ימין תופס שוקולד ומנופף בו מול פרצופי, "שוקולד?"

"זה עדיין מוקדם בבוקר, פארק" אמרתי.

הוא מסתכל עליי באכזבה ושר, "אבל אני יודע שאתה רוצה קצת."

מיצמצתי לכיוונו לפני שחטפתי את השוקולד מהיד שלו. ג'ימין מגחך בזמן שאני שובר את החטיף ל-2. הושטתי לו את החתיכה שלו, וישר התחלתי לאכול את שלי.

"מי היה מאמין שלמין יונגי יש התמכרות לשוקולד?" ג'ימין אמר.

גלגלתי עיניים וחייכתי, "מה אני יכול להגיד? סוכר זו החולשה שלי, מי לא רוצה קצת מתוק בחיים שלו?" עיניי הסתכלו על ג'ימין במשפט האחרון שאמרתי. הוא חייך ועיניו נעלמו בתוך חיוכו.

אוף, זה מתוק מדי בשבילי.

מיד הסתכלתי לצד השני והנחתי יד על ליבי. המוות קרוב אליי.

"לכולם מגיע קצת מתוק בחיים שלהם," ג'ימין קבע. אני מסתובב כדי להסתכל עליו, "לא משנה מאיפה זה מגיע. זה יכול להגיע אפילו ממקומות שלא ציפית.-"

"היונג," ג'ימין אומר בבכיינות, "תן לי לראות את זה"

"לא פארק, לך" הגנתי על המחברת בכתפיי. אני יכול לדמיין את פרצופו המאוכזב של ג'ימין כבר. הוא מנסה להציץ על מה שאני כותב במשך השעה האחרונה.

הוא מתבכיין שוב, "בבקשה היונג, רק לשנייה!"

לא," אמרתי, ממשיך לכתוב.
למעשה, הוא ניסה כל דבר בשביל שאראה לו מה אני כותב. הוא ניסה לשיר, לרקוד, ואפילו לדגדג אותי. שום דבר לא עבד.

אני מרגיש שנוכחותו של ג׳ימין נעלמת מאחוריי, מה שגורם לי לנשום לרווחה. סוף סוף, הוא נותן לי לכתוב בשקט. הילד הזה הוא הילד הכי עקשן שפגשתי אי פעם.

DREAMING (Yoonmin) HEBSUBKde žijí příběhy. Začni objevovat