פרק 32

953 28 6
                                    

מאט
״הו כן! אתה באמת חתיכת חרא!״ אני אומר בחיוך ממזרי ונכנס אל המכונית שלו במושב האחורי, שם מחכה לי רומי בקצב של החלון השמאלי.

״תזהר.״ היא נדרכת במהירות ותופס את המפרק שלי ומכניסה אותי קרוב אל המושב.
״תרגעי, אני בסדר גמור.״ אני אומר בחיוך מאולץ שזה גורם לה להרגע.

אני לא רוצה רחמים,ובטח שלא ממנה.
אני לא מוכן עוד לספוג את הכאב של אחרים, ״איך אתה אח שלי? היד כבר פחות כואבת?״

מקדס שואל בספרדית ושוב נאנחת לה בשקט גברת רומי. ״סי..״ אני ממלמל בשקט ומניח את כף ידי על הירך של רומי.

היא מייד מסיטה את מבטה מהחלון לעברי ומנידה אתה ראשה בחיוך קל.
״מה חשבנו לעצמנו..״ ממלמל מקדס במבט מאוכזב ועוצר באדום.

רומי מזיזה את ידיה ושמה את הכף היד שלי על הירך שלי. אני מגחך בשקט ומעביר את המבט שלי למקדס.
״הגענו למצב שהעובד לשעבר שלנו בוגד בך. אחותו נמשכת אליך בטירוף לא ככה?״

הוא אומר בספרדית ומעלה את עיניו למראה ומבטנו מצטלבים.
״היא לא משעשעת אותך? לא נותנת לך יחס מיוחד?״ הוא עובר לאנגלית ורומי מביטה בו במבט מבולבל.
״מי כבר תשעשע אותך?״ היא שואלת בקול ציני ומגלגלת את עיניה.

״את לא רוצה את אחי הקטן, זה נכון?״
״אחיך הקטן?״ היא שואלת בעיניים פרעות, ״לא באמת אחים אחים. אבל הוא כמו אח שלי הקטן.״

מקדס מעביר את העיניים לכביש ולוחץ על הדוושא, ״ומי אמר שהיא לא רוצה אותי?״ אני מגחך ומתחיל לפרוץ מצחוק.

״תפסיק כבר להיות פדחן!״ היא מרימה את קולה וסוטרת לעורפי, ״מה את רוצה ממני? אני בסך הכל בא לטובתנו!״ אני אומר בחיוך קשה ומכווץ את פניי.

״אתה קופץ למסקנות?״ שואל מקדס בחיוך משעשע ופונה פניה חדה לימין.
״מה אתה חושב? אני מטורף עליה!״ אני אומר בספרדית בקול ילדותי.
״תפסיקו עם הספרדית שלכם!״ היא נשענת על המושב בתסכול ונאנחת.

״הוא אמר שהוא מטורף עלייך.״
מקדס ממלמל, היא פוערת את עיניה ומסתכלת על שנינו.
״שמע בחור גדול. אני לא מאמינה לשטויות שלכם.״
בחור גדול! ״אני בחור גדול?״ מקדס ממהר להשפיל את מבטו ולהפוך את פרצופו לעצוב.

כל העניין הזה באמת משעשע אותי, תמיד חיבבתי את מקדס כאהבה בין חברים. אפילו היו רגעים שלא יכולתי לראות את מקדס מרוב שהיינו ביחד כל היום.

הכרתי את ה״בחור הגדול״ ככה מכנה אותו רומי, בבר בניו-יורק.
הוא היה אחראי על העסק שבמהירות הפך את הבר שהיה בעברו למועדון בין החזקים שהכרתי בניו-יורק.

כמובן שהוא פתח קזינו בווגאס, הצעתי לו את ההצעה ה״מדהימה״ הזאת.
במהירות הבחור הגדול נהפך לאיש עסקים די גדול בפשע שלנו.

ואז לפני 11 שנים, משפחה של רומי נכנסה לחיינו.
הבנתי מהר מאוד שיש פה בעיה קטנטנה בין המשפחה הזאת. מעולם לא הכרתי את אמא של רומי, או את שאר המשפחה. חוץ מבני דודים וקרובי משפחה של אביה.

אחרי 8 שנים כריס עבד אצלי כחייל, הוראתי לו, חילקתי פקודות, ומה לא עשיתי או ביקשתי והוא עשה את זה בצורה מושלמת.

כן היו פשלות, אבל למדתי להכיר את כריס.
ברור שבשליפנת אקדחים זה היה לא הצד הכי חזק שלו, וגם לקרוא את הבנאדם.

לא שאני מתלונן, לא יכולתי להתנהל ככה על אנשים שלא עובדים על הדברים החלשים שלהם.

את אבא שלי, ואבא של רומי הכירו ביחד בין כמה פגישות שניהלו עם עוד אנשי עסקים ופושעים.

וככה כל העיניים קרו.

***
״אני אביא לך מרשם לכמה כדורים נוסע פעם שכדאי שתיקח.״ הרופא אומר ושולף מהמגירה שלו דף מרשם וכותב את הסוג כדורים שאני צריך לקבל.

״הם יעזרו לך עם הכאבים שאתה סובל בירך. אל תדאג אם תרגיש חולשה בימים הקרובים. תנסה לאכול הרבה ולנוח.״

הוא מחליק את הדף בשולחן לעברי, אני חוטף ממנו את הדף ומעביר עליו מבט.

״אביך עדכן אותך בקשר לפסיכיאטר?״ הרופא שואל לאחר שתיקה. אני מרים את עיניי מהפתק ומביט ברופא המזדיין הזה בחוסר הבנה.

״לא.״ אני קם מהכיסא, ״הפסיכיאטר רוצה לדבר איתך על נושא קטן. תוכל לבוא איתי אליו?״ הרופא קם ומתקדם אל הדלת.

״מה נסגר? לא דיברו איתי על שום דבר.״ אני אומרת במהירות ומכווצת את מצחי.
אלוהים.

״הכל בדדר כאן?״ מקדס מגיח ועומד ליד הרופא המזדיין הזה.
״אלוהים פסיכיאטר?״ אני שואל את מקדס בספרדית,
״אני באמת לא מבין, זה נחוץ כל העניין הזה?״ אני שואל באנחת כאב.

״אני בכלל לא יודע, או ידעתי בכלל.״ מרים מקדס את ידיו לכניעה, ״בסדר תוכל להביא אותו לכאן לפחות?״ מקדס שואל את הרופא, המבט של הרופא קריר ואכזר.

לאחר מספר שניות של חשיבה מיותר הוא מהנהן למקדס.

אני נאנחת בכבדות ומקדס סוגר את הדלת ומתיישב מולי.
״אז מה עכשיו? אחי הקטן הולך להיות חולה נפשית?״
מקדס מגחך והוא סורק את המשרד העלוב של הרופא היותר עלוב מהמשרד עצמו.
״אין דבר כזה. ומי אומר חולה נפשית?״ אני מכווץ את עיניי בחוסר הבנה.

״נכון יש, זאת הדרך הנכונה להגיד לך בנאדם.״ הוא זורק עלי מבט ואני מניד את ראשי.

הדלת נפתחת והפסיכיאטר עומד במשקוף הדלת.
״אתה חייב לבוא איתי לחדר.״ הוא מורה עלי בחוסר סבלנות. אלוהים קצת סבלנות תן לבנאדם הזה.

בפעם הראשונהWhere stories live. Discover now