מאט
היי אוהבות, לפני שתתחילו בפרק אני אבקש דבר אית קטנטן ממכן. תגיבו לי על הפרקים שאני מעלה, אני רוצה לדעת במה להתמקד ובמה אתן רוצות לדעת על הסיפור הזה.
תודה. קריאה מהנה🤍
עכשיו הכל מובן. כשרומי עלתה במדרגות חזרה אל החדר שלה הבנתי הכל.
אני אשם בחטיפה המזויינת הזאת. אני גרמתי לזה שטיילר ואליסון יהיו זוג מהשמיים. יותר נכון זוג מאוהב. נתתי לה להרגיש אהובה אבל תמיד הייתי עוזב את הרגשות האלו והולך ללא התראה.
אליסון קופאת במקום, טיילר מתקדם לעברה ומנסה לעודד אותה. חתיכת אדיוט אין במה לעודד.
הבחורה שלך חתיכת כלבה שלא יודעת באמת איל להעריך חברות. לתת לה עידוד קטן מהצד זה כלכך דפוק מצדך אחד קטן.
כמובן שרציתי להגיד את זה. אבל בשביל מה? בשביל מי? בשביל לאף אחד.
״אתה בסדר לפחות?״ טיילר שואל, אני מוציא גיחוך מזויף ואז מהנהן לחיוב. שיקרתי.
מעולם לא הייתי בסדר בחיים האלו.
״יופי. אני ארד עוד מעט.״
טיילר מודיע ולוקח איתו את אליסון למעלה.
אני מהנהן בהבנה. כשהם חולפים על פניי ונכנסים לחדר כלשהו שיש באחוזה אני מתיישב על הספה.
מסתכל מסביבי ולא מבין מה הלך פה הרגע.
ההזדהות שהייתה לי כלפיי רומי, והמילותיה גרמו לי להבין הרבה.
בסדר אח שלי. אני אעלה לדבר איתה. אספר לה את התוכנית שאני מתכנן לשנינו.
——
אני דופק על הדלת חדרה. הוא נעול.
אני שומע יבבת בכי מעד הדלת, ״רומי.״ אני אומר בקול שקט.
״רומי תפתחי אני כאן לבד.״ אני שוב אומרם אחר שתיקה של דקה.
יכולתי לעמוד ככה כל היום. יש לי סבלנות לנערה הקטנה הזאת.
לאחר כמה דקות שאני מחכה לה בשקט ותמיד אומר שאני כאן היא פותחת את הדלת.
היא נעמדת מולי, עיניה אדומות ונפחות מרוב הכי.
לחייה אדומות ונפחות, אפה אדמדם וקטן.
לפעמים הרצון שלי היה לנשק את אפה הקטן והסולר בכל פעם שראיתי אותה בסביבתי.
״אני יכול להכנס?״ אני שואל בשביל לוודא שאני לא עושה שום טעות.
YOU ARE READING
בפעם הראשונה
Action^הסיפור גמור^ לאלה שאוהבים ספרי רומן,אקשן וטירוף אכזרי! זה בשבילכם~ כשהוא פגש אותה, הוא הפך לבנאדם אחר. הוא יעשה הכל בשביל אהבת חיו,היא נערה והוא רוצח שכיר וראש מאפיה אכזרי בספרד. האם הוא יסכים לעצמו להתאהב בנערה מסכנה שלעולם לא חוותה מגע מגבר. רק...
