בפעם הראשונה

פרק 6

                               רומי
המלחמה: חלק ב'
חיכיתי למאט מחוץ לבית הקפה, כבר עשרים וחמש דקות שאני מחכה והוא לא בא. נאנחתי בשקט והתקדמתי לספסל שהיה קרוב והתיישבתי.
שמעתי כמה צפירות וראיתי את הרכב היוקרתי של מאט. הוא נופף לי עם היד לבוא מהר לרכב. קמתי מהספסל והתקדמתי לכיוון הרכב, פתחתי את הדלת והתיישבתי במושב הקדמתי לידו. 
״סליחה על האיחור רומי.״ מאט התנצל, חגרתי את עצמי והוא התחיל לנסוע. ״כן, חיכיתי לך כמעט חצי שעה.״ אמרתי בזלזול ונאנחתי בשקט,
למה הוא איחר? מה כבר קרה שאני צריכה לישון אצלו.
״כן, כן אני יודע ואני מצטער על זה. אבל קרו דברים שלא היו צריכים לקרות.״ הוא אמר וניסה לשנות את המצב. הנהנתי לעברו ונשענתי בחזרה לכיסא.
הוא עקף מכוניות במהירות, הוא שנא אנשים אדישים ונהג רק עם יד אחת על ההגה שזה היה כלכך מדליק שהייתי יכולה להסתכל על זה שעות.
למה אבא שלו לא משחרר את כריס ולמה אבי ברח?
ההורים שלי כבר גרושים כמה שנים, ואני גרה אצל אבי בגלל שהיא בחרה משפחה אחרת. היא בגדה בו כמעט חמש שנים ושהוא גילה את זה הוא איבד כל אמון באהבה. ובצדק. ״שאת מגיע לבית שלי, את נכנסת לחדר ואת נשארת רק שם.״ הוא הודיע לי ופערתי את עיניי, הייתי בשוק שהוא בוחר בשבילי מה לעשות ולחיות כמו בשבי. ״לא, ממש לא.״ אמרתי בסערה והוא לא הגיב ושתק. ״את לא מבינה מה קורה עכשיו? אני בסכנה וכולל אותך!״ הוא הרים את קולו ואני נשארת בהלם ושותקת.
למה הוא כזה אדיש וחושב שהוא יכול להחליט עלי?
״לא אשמתי שאתה בסכנה. תעצור לי פה!״ צעקתי עליו והוא סובב את ראשו אלי, מבטנו הצטלבו. נעצתי מבט אל עיניו האפורות. הוא נעל את הדלתות והוא חיוך חיוך ניצחון, אני נשענתי בחזרה אל הכיסא
בכוח ונחרתי בבוז. ״את לא מבינה? את נשארת אצלי עד שאני מחליט מתי אני משחרר אותך.״ הוא הצביע עלי ואמר באדישות ואני שתקי.

נכנסתי לביתו הגדול והיפה.
״רק איפה החדר שלך?״ שאלתי אותו בציניות ומאט גיחך. ״את באמת חושבת שאני כזה?״ הוא שאל
וכיווצתי את עיניי בחוסר הבנה. נאנחתי בשקט והתקדמתי לסלון. התיישבתי בספה ושקט הציף את הבית. ״תעשי מה שבא לך פה, אני רק סתם בדקתי אותך.״ הוא אמר והתיישב על ידי בספה. סובבתי את ראשו אליו ומבטנו הצטלבו. ״יופי, בדקת כל הכבוד לך.״ אמרתי בזלזול וחייכתי חיוך ארסי.
״אני אזכיר לך כמה דברים. את לא יוצאת מהבית, את לא עושה ממני צחוק, את לא עושה לי קונצים וצחוקים פה. כי את תבזבזי את נמנך עם השטויות שלך.״ הוא העביר לי טוב טוב בדבריו ואני רק נעצתי מבט. ״אני יכולה לדעת למה אני בסכנה?״ שאלתי בסקרנות, הוא נאנח בכבדות ובחנתי את גופו השרירי והיפה שלו. ״המאפיה האיטלקית בגדה בנו, הם חטפו את בן דוד שלי והרגו אותו...״ הוא מלמל, הוא ‏הוציא מכיסו של המכנס חפיסת סיגריות והצית לעצמו אחת.
״ולמה איחרת?״ שאלתי בחשד, חשבתי לעצמי עם זאת הסיבה שהוא איחר או שסתם שכח אותי.
״חטפו את השליח והייתי צריך להוציא ממנו מידע, זה לקח יותר מידי זמן.״ הוא אמר בעייפות וקם מהספה.
בחנתי כל תנועה שלו, הוא הלך למבטח והוציא מהארון בקבוק וודקה וכוס של שוט.
״את רוצה גם?״ שהוא שאל בשעשוע ןהנהנתי לעברו. למה הוא פתאום נחמד?
הסיגריה הייתה בין שפתיו העבות והכהות שלו, אהבתי לראות אותו, שהוא בסביבה שלי.