פרק 22

1.1K 52 7
                                    

                     רומי
היי קוראות שלי, לפני שאתן קוראות את הפרק הזה אני מבקשת ממכן שתגיבו על הפרקים שלי. זה חשוב לי שהסיפור הזה יקבל חשיפה באפליקציה ולשאר האנשים שקוראים כאן.

תודה מראש 🤍
עברו כבר יומים, נשארתי לרוב בבית לבד כי כולם הלכנו לעבודה.

לעומת מאט נשאר בבית אבל לא באמת נתן לי יחס.
התעלם ממני כאילו הייתי רוח רפאים.
לא רציתי לתת לזה מחשבות על זה שהוא לא מתייחס אלי, או שהוא בכלל לא טורח לומר לי בוקר טוב.

הוא היה נוכח הרבה בבית כשהייתי לבד.

אני נועלת את נעליי הבית שלי ויורדת במדרגות לסלון הראשי. הטלויזיה דלוקה ושם שוכב לו בספה מאט.

עיניו שקועות במסך ולא שם לב שאני בשטחו.
דפיקה נשמע בדלת ואני ממהרת לפתוח לאליסון.
רציתי לדבר עם אליסון כבר הרבה זמן, אני פותחת את הדלת ושם עומדת אליסון עם חיוך גדול על פניה.

״התגעגעתי ילדההה!״ היא אמרה בהתרגשות שיא וקפצה עלי בחיבוק חם ואוהב.

במהירות החזרתי לה חיבוק, אני עוצמת את עיניי ונותנת לעצמי להרגע.

״מה יש לו?״ אליסון שואלת בשקט ומסתכלת על מאט. ״אני לא יודעת. לא אכפת לי כלכך.״ אני מושכת בכתפי וגוררת אותה לחדרי.

״היי היי. תעצרי אבל רוצה לדבר איתו על משהו גברת.״ אליסון עוצרת אותי מלגרור אותה, אני הצערת במקום ואנחת.

״בשביל מה אליסון?״ אני מרימה לעברה גבה ולוחשת. ״בשבוע הבא יש לטיילר יום הולדת.״ היא נזכרת בבן זוגה הזה.

אני מגלגלת את עיניי ואנחנו חוזרת אל הסלון.
כשאנחנו מגיעות לסלון השתיקה המביכה הזאת שוב תוקפת אותי וגורמת לי ללחץ מעצבן בגופי.

אנחנו נעמדות ליד מאט. הוא לא טורח להביט בנו לכמה שניות או לשאול מה אנחנו צריכות.

״אמ מאט?״ אליסון מהססת לרגע לדבר איתו.
לעזאזל גם אני לא הייתי מדבר עם החמור הזה, ״כן אליסון?״ הוא שואל בנחישות ונעמד על רגליו.
״לטיילר יש בשבוע הבא יום הולדת ואני לא יודעת מה לקנות לו. תוכל לעזור לי במשהו?״

בפעם הראשונהWhere stories live. Discover now