בפעם הראשונה

פרק 7

                               מאט
למה ירית?

היא ממש לא התביישה בגופה המדהים שלה, הייתה לי צורך לנשק את כל גופה.
״לילה טוב רומי...״ מלמלתי בשקט ונשכבתי בספה.
היא נאנחה בשקט ורק בחנה את גופי, קמתי בחזרה
ונעצתי מבט לרומי. היא הרימה גבה בחוסר הבנה,
״תפסיקי. אני לא אשן איתך באותו מיטה.״ פלטתי מפי בארסיות למרות שניסיתי להשתלט על גופי.
״אבל אני כן, אני יודעת מה עובר לך בראש.
אז תישן גם במיטה.״ היא אמרה בעדינות ונכנסה למיטה וכיסה את גופה הקטן בשמיכה.
נאנחתי בשקט וחשבתי לעצמי ‏אם שווה לה להקשיב לה. לא הססתי וקמתי מהספה, התקדמתי אל עבר המיטה ונכנסתי אליה. ״עכשיו טוב לך?״ שאלתי בזעם וסובבתי את גבי אליה.
נעצתי מבט אל הארון הבגדים, המחשבות הציפו את מוחי ואני רק חיכיתי לתשובתה. ״כן, לילה טוב.״ היא בירכה אותי ״לילה טוב...״ החזרתי במלמול שקט ועצמתי את עיניי.

***
מוקדם בבוקר, עברו רק שלוש וחצי שעות לפני שאני ורומי הלכנו לישון.
העפתי את השמיכה מגופי והקור הכה את גופי השרירי. רומי עדיין ישנה בצד, נראת כמו מלאך שנפל מהשמיים. העברתי את מבטי אליה, בחנתי חלק מגופה. רציתי להרגיש את גופה, לנשק כל חלק בגופה וגם להפוך את הפגמים שלה לדבר האוהב עליי.
״בוקר טוב.״ אמרתי בשקט, היא מיד פתחה את עיניה בעדינות ומשכה את השמיכה צמוד לגופה.
״צריך לקום רומי.״ אמרתי ברוגע וקמתי מהמיטה, התקדמתי לשירותים ונכנסתי לשם.

רומי
מאט נכנס לשירותים וזה זמן טוב לקום, היה לי נעים כלכך לישון פה.
אבל עדיין המצב קצת קשה, קמתי בעדינות מהמיטה.
הנחתי את כפות הרגליים על הרצפה הקרה והעפתי את השמיכה מגופי.
חיכיתי שמאט יסיים את הארגונים שלו ואכנס אחריו לשירותים. בזמן הזה התחלתי להסתובב בחדר, לראות דברים, לחטט בדברים שלא שלי. למרות שאני צריכה לבקש את אישרו בכל זאת המשכתי להסתכל ולגעת בדברים שלא שלי.
חדרו הגדול והיפה מאוד התאים לו לסגנון האופי והיופי שלו.
המיטה הגדולה והנוחה שלו, החדר שכמעט הכל בצבע שחור מאט.
הריח הגברי והטוב שלו היה כלכך נעים והרגשה בתוכו.
העברתי מבט ארוך על כל הדברים שלו וחיכיתי למאט שיסיים.

מאט יצא מהשירותים, כשראיתי אותו יוצא קמתי מהר מהמיטה והתקדמתי לכיוון השירותים לשירותים.
הוא רק נעץ בי מבט והסתכל על כל תנועה קטנה שאני עשיתי.
נכנסתי לשירותים וסגרתי במהירות את הדלת ונאנחתי בשקט, למה אני כלכך סתומה? למה אני לא מתנהגת ככה? הוא עוד יהרוג אותי.
התקדמתי לכיור, המים זרמו קרירים זרמו מהברז.
שטפתי את פניי עם כפות ידי, לקחתי מגבת קטנה לפנים וניגבתי בעדינות.

יצאתי משם ומאט ישב על המיטה ומתעסק בטלפון שלו. כשהוא שמע אותי יוצאת הוא מיד הרים את מבטו מהטלפון אלי. מבטנו הצטלבו והשפלתי את ראשי לרצפה.
״אני מקווה שהיום אחיך יחזור הביתה...״ מאט אמר בשקט ומיד הרמתי את ראשי.
חיוך נפרש על פניי וחשף מעט את שיניי.
מאט החזיר לי בחיוך קטן ולא הוריד ממני את עיניו.
הנהנתי לעברו והתקדמתי למיטה, התיישבתי על ידו
ובחנתי את גופו.
״את בוחנת אותי.״ הוא קבע וגיחך ואני העברתי את מבטו אליו.
״נכון...״
״אני יכול לשאול משהו?״ מאט שאל וכיווץ את עיניו לשאלה, הנהנתי לעברו.
״את מבינה משהו בעולם שאני נמצא בו?״ הוא שאל בסקרנות, משכתי את כתפיי ונאנחתי בשקט.
למה הוא פתאום שואל את השאלה הזאת? מה כבר חסר לו לדעת...
״כן ולא...״ מלמלתי בשקט והמשכתי לנעוץ מבט אל עיניו.
״אני צריך לדעת, לכי תדעי מה יקרה עכשיו.״ הוא פלט במהירות והניח את הטלפון על המיטה.
״אני לא יודעת איך להסביר לך, מה שיבוא יבוא.״
הרמתי את קולי וקמתי מהמיטה, אך מאט לא הסס ותפס בכף ידי. הוא הושיב אותי במהירות למיטה ונאנחתי בשקט, הוא נצמיד את פניו לאוזני שכבר יכולתי לשמוע את הנישות הכבדות.
״אל תדברי אלי בטון כזה. אני לא אחד מהחברים שלך, אנחנו יוצאים עוד כמה דקות להיפגש עם המאפיה האיטלקית. חסר לך שאת עושה לי של משחקים.״ הוא לחש בצרידות, התחלתי לרעוד רק מאיך שהוא דיבר.
למה הוא יודע איך לגרום לי ככה...
״היום בעוד שעה בדיוק, ניפגש עם ראש מאפיה האיטלקית קרלו. את תראי את אחיך שם, אולי יהיה שם בלאגן ואני לא מבטיח לך שום דבר. זה יהיה מכוער, רומי.״ הוא אמר בזעם וקם מהמיטה, קמתי אחריו והתחלתי ללבוש את הבגדים.
״לא את לא לובשת את זה.״
״קחי את זה.״ הוא הושיט לי מנכס שחור וחולצה לבנה ארוכה. חייכתי חיוך קטן והוא היה אדיש וקר.
כמו תמיד.