בפעם הראשונה

פרק 5

מאט

הבגידה: חלק א'

״אתה חתיכת משוגע! הוא משחק איתך שמחמט!״
צעקתי לעבר אבי והוא רק שתק ויישב בכיסא בשולחן הגדול המשפחתי. כעסתי שהוא היה אדיש למצב. שנאתי את ההתנהגות שלו ואיך שהוא מגיב כל פעם למצבים האלו. כל המשפחה שתקה ורק חשבה מה לעשות. נשענתי על השידה שהייתה
בחדר הדיונים של אבי. ‏זה היה חלל די גדול ומלא באנשים ממפחשת סטון, אף אחד לא לא ידע איך להגיב למה שהאמפיה האיטלקית עשו לאחיין של אבי, בן. הם חטפו אותו וירו בו למוות. ״מהיום אנחנו תוקפים אותם. אני לא רוצה להגיע למצב שאחד מאיתנו ימות.״ אבי אמר בזעם, ״ אני לא רוצה שנגיע למצב של בן...״ מלמל אבי בשקט, הוא שיחק עם הנשק שלו וסובב אותו כמו בקבוק. כולם שתקו הפ פחדו להגיע למצב של בן ולמות. יכולתי להבין למה, ״אני אקח את טיילר וכריס לחדר הנשקים.״ אבא אמר וקם מכיסאו במהירות, ״אנחנו נילך להביא את הנשק.״
״לא, כריס לא בא איתכם. אני אבוא במקומו.״ אמרתי במהירות ומבטו של אבי הפך שוב להיות קר ואדיש.
לסותתי התהדקו ואני שתקי. ״אמרתי כבר לרומי שאני מחזיר אותו. אז אתה לא לוקח אותו.״ אמרת בהתפרצות, אבי קם מהכיסא באיטיות. התקדם לעברי, כבר יכולתי לשמוע את הנשימות הכבדות והקשות שלו. שבכלל לא אהבתי לשמוע אותם. ״אתה לא תחליט בשבילי. אתה תשב בשקט.״ הוא אמר בקור רוח.
איגרפתי את ידי, הייתי כלכך קרוב מלהכות אותו.
הוא הוצאי אותי מדעתי, שנאתי את זה שהוא יכל לשלוט עלי. ״בסדר אבא, תדאג שהוא יחזור בריא ושלם.״ לחשתי לעברו והבעת פניו השתנה במהירות. הכעס שראיתי בעיניו ואת האבל, לא הזיז לי שום דבר. ״אתה תקבל אותו מתי שאני ארצה שהוא יעזוב. לא אתה.״ אבי אמר בניצחון והתקדם חזרה למקומו.
נאנחתי בשקט, הוצאתי את בחפיסת הסיגריות והצתתי אותה. ״ממה שהבנתי השליח של האמפיה האיטלקית קשור לבגידה שלהם. ג'יימס האח של אבי אמר בקול חלש ושבור. הוא היה גמור מבפנים ששמע שהבן שלו נרצח. יכולתי להבין אותו, ״מאט אתה תנסה למצוא דרך איך למצוא את השליח שלהם. אני לא רוצה שהיה להם שום קשר להעברה של הסמים.״ אבי אמר בעדינות ואני הנהנתי ״ הוא מודע שאנחנו יודעים שהוא קשור לבגידה?״ שאלה, אבא הנהן. ״מתי החומר מגיע?״
״היום בחצות.״ הוא אמר, חשבתי לעצמי מה אפשר לעשות. ״אפשר לחכות לו פה, נעשה את העסקה כרגיל. נוכל לחטוף אותו בחזרה תמורת מידע מה מאפיה האיטלקית.״ הצעתי רעיון, קיוויתי שהוא יסכים לזה. ״בסדר גמור, אז אני מצטרף אליך את ג'יימס.״ אבי אמר בקול חלש, העברתי את מבטי אל ג'יימס, מבטנו הצטלבו והוא נאנח בשקט. כרגיל,
הנהנתי ויצאתי מהבית.

                               ***
נכנסתי לבית הקפה, ראיתי את הפנים המוכרות של רומי ואליסון. הם התרכזו בעבודה שהן לא שמו לב שנכסתי.
העברתי מבט קטן לרומי, היא גם. מבטנו הצטלבו וסימנתי לה עם כף ידי לבוא אלי. היא באה ״שלום לך.״ היא ברכה אותי לשלום והתקדמתי לשולחן.
התיישבתי מולה, היא הייתה ילדה תמימה ויפה.
אהבתי בנות כמוה שלא מבינות בעולם שאני גדלתי בו. ״אחיך לא יחוזר מחר לבית.״ פלטתי את זה במהירות, ראיתי כבר את הדמעות שלה עומדות לזלוג לה מעיניים. נאנחתי בשקט ונשענתי על הכיסא. רגלי רעדה מעצבים, לא רציתי את הרחמים האלו ואת העצב. ״למה? הבטחת לי! ידעתי שלא לסמוך עליך.״ היא אמרה בטון גבוה, אך היא נשברה ופרצה בבכי. ״לא בטחתי שום דבר. רומי,״
״זאת לא אשמתי שהמאפיה האיטלקית בגדה בנו, רומי. אני ניסיתי לדבר עם אבי בקשר לזה. אבל לא הוא עשה לי דווקא.״ אמרתי בטון עצבני והתקרבתי אליה. ״אני לא ידעתי שזה יקרה...״ לחשתי לה היא מיד התעוררה. היא הסירה את הדמעות מעיניה, ״אל תדאגי, תדברי עם המשפחה שלך. אני לא רציתי שכריס יכנס לחרא הזה.״ אמרתי בעדינות
שמתי את כף ידי על כך ידיה. היא בנהלה במהירות וקפאה. גיחכתי טיפה והיא חייכה, החיוך שלה...
״אני לא יכולה לדבר איתם...״ היא אמרה בבכי, הרמתי את הגבות בחוסר הבנה. ״למה?״ שאלתי בחשד, היא משכה בכתפיה ונאנחה בשקט. ״אבי נסע ללא להודיע לי וכריס אצלך.״ היא אמרה ברוגע, ״דבר ראשון אני מצטער, ואת תצרכי לישון אצל מישהו אחר.״ אמרתי באדישות, ״לכי לישון אצל אליסון.״ קבעתי, העברתי את מבטי אל אליסון והיא הנידה את ראשה לשלילה. ״למה לא?״ פלטתי בחשד, ״כי אני לא רוצה לדבר איתה.״ נאנחתי בשקט, חשבתי מה לעשות.
״אז אצלי.״ קבעתי עיניה נפרעו, ״אין מה לעשות רומי. אבא שלי הכניס את כריס גם למלחמה הזאת.״ מלמלתי בשקט והיא הנהנה. ״יופי, מתי את מסיימת לעבוד?״ שאלתי,״בערך עוד שעה וחצי.״ היא אמרה והנהנתי. ״בסדר רומי, אני אחזור בעוד שעה ועשרים דקות. תחכי לי מחוץ לבית הקפה.״ קבעתי וקמתי במהירות מהכיסא. לא היה לי זמן לשוחח איתה, אני חייב להפגש עם השליח של איטליה.