רומי
לאחר שובעיים
״בוא אני אעזור לך לעלות.״ אני קמה מהספה במהירות ומתקדמת אל מאט שעומד במדרגה הראשונה ואוחז במעקה.
במשך השבועיים האחרונים מאז מהבית החולים, מאט הפך להיות בנאדם חדש.
כמובן שהוא לא מדבר עם אבא שלו או שלי, וכריס כבר עזב את הבית וחזר לניו-יורק.
לא יצרתי קשר עם אבא וכריס, הם היו מודעים למצב הנורא הזה והתייחסו אליו כאילו כלום לא קרה.
״אתה זוכר שבערב אנחנו צריכים לחזור לבדיקה נוספת כן?״
אני מוודאת, ״כן. אני לא שוכח.״ הוא ממלמל, אני עוצרת לידו ומחזיקה את כף ידו.
אנחנו עולים מדרגה, מדרגה יחד.
״חשבת לאן את רוצה לעזוב?״ הוא שואל ואנחנו מסיימים לעלות את שאר המדרגות. אנחנו מתקדמים יחד אל החדר השינה שלו.
״חשבתי באירופה, ברלין, אירלנד, אנגליה.״ אני אומרת בחיוך ונעצרת במשקוף של הדלת החדר שלו, ״ברלין זה נחמד. אירלנד גם אופציה.״ הוא מחזיר לי בחיוך ומתקדם אל המיטה שלו.
״את כבר לא נמצאת בבית ספר העלוב הזה שלך. אני צריך לבדוק בין שלושת המקומות שאמרת לי שאת רוצה להיות שם בית ספר ואז ככה אף אחד מהמשפחה שלך לא יחשוד בך.״
״זה אומר שאתה נוסע שבוע קודם לפני? ולאן?״ אני שואלת, ״אסע לאחד המקומות שאנחנו לא נוסעים אליהם, אבל שאהיה קרוב ליעד שלנו. ואת תטוסי כרגיל.״
הוא מסביר לי בקול עדין ומסמן לי להתקדם אליו,״חייב ללכת ללימודים?״ אני שואלת בשקט ומתקדמת אליו באטיות.
״אני לא מחייב אותך. זה תלוי במה את רוצה לעסוק בעתיד.״ הוא אומר ותופח על המיטה עם כף ידו ואני מתיישבת לידו.
״במה את רוצה להתעסק?״ הוא מכווץ את עיניו בשאלה, ״חשבתי ללמוד משפטים.״ אני מושכת בכתפי.
״אז הבת זוג שלי הולכת להיות עורכת דין בעתיד?״
מה? אלוהים מה.
״מה?״ אני שואלת בחוסר הבנה והוא מניח את ידיו על מותניי.
״על מה אתה מדבר?״ אני מכווצת את פניי, מה מסגר איתו? ״אני? שום דבר רומי.״ הוא מגחך בחיוך מעוות וקם מהמיטה שוב.
״תפסיק לקום כל שנייה.״ אני אומרת ברוגז וקמה אחריו, ״ואנחנו לא ביחד.״ אני אומרת במבט קשה ומסתובבת על רגלי.
״רומי.״ הוא קורא בשמי, אני מסובבת את ראשי לעברו ומבטנו נצצו.
״אין לך לאן למהר מותק, אני אחריך בכל מקום.״
הוא אומר באחנה כבדה ופותח את הארון הבגדים.
הבגדים נופלים על הרצפה ומאט מניד את ראשו מתסכול.
״חתיכת זי-״ הוא עוצר את עצמו כשאני עומדת לידו, אני מתכופפת ומתחילה להרים את הבגדים ולהניח אותם על המיטה.
״רומי.״ הוא מתנשף, ״אני אסדר את זה לבדי.״
הוא עוצר אותי כשידיו מונחות על מותניי.
אני עוצמת את עיניי ומהנהנת, אני מסובבת את גופי ושוב דבר לא מפריד בנינו. ״ומה אתה רוצה לעסוק בעתיד?״ אני שואלת בחיוך ממזרי, ״אם אני אגיד את לא תאמיני לי. את אפילו תצחקי לי בפנים ותעשי ממני בדיחה.״
הוא מגלגל את עיניו בחיגוך קל ומצמיד אותי אליו, ״נו ספר.״ אני דורשת בחוסר הסבלנות. ״פעם חשבתי להיות בלש בFBI בניו-יורק.״
אני פורצת מצחוק והוא מגלגל את עיניו כתגובה ממני.
״זה ממש לא יקרה. אתה המבוקש אצלם.״ אני אומרת בחיוך ממזרי ואני מרגישה את זקפתו בבטני.
״אלוהים מאט.״ אני לוחשת ולוקחת ציד אחורה ממנו.
״קדימה תסדר את זה.״ אני דורשת ומצביע עם האבצע המורה שלי על הבגדים שעל המיטה.
״נתראה בערב.״ אני יוצאת מחדרו ומשאירה אותו חסר מילים.
מאט
אני נאנח בכבדות ומתיישב חזרה במיטה, בהחלט הילדה הזאת משעשעת אותי.
למרות שבאותו היום רציתי לזיין אותה כלכך חזק ולהשאיר סימן שהיא שלי. אבל לא, אחיה הממזר הזה כמעט הרג אותי מרוב ששורף לו לראות אותי יחד עם אחותו הקטנה.
בהחלטה חשבתי שזה הולך להיות הדבר המושלם להיות עם רומי ביחד, וחשבתי שנעזוב ביחד ונעבור לאירופה זה כבר דבר אחר. זה לפנטז משהו שמעולם לא יקרה.
אבל טעיתי.
היא באמת נערה שעברה הרבה אבל לא ראתה את הצד השני. היא לא מכירה את הבחורה ששניתה את חיי ואז באותו הרגע אבדה את חיה בתוך ידיי, או את העבר שלי.
הנייד שלי מזמזם מעבר לשידת הבשמים שלי, ״לעזאזל.״ אני מגלגל את עיניי ונעמד שוב, הבחור הזאת השאירה לי ביצים כחולות מרוב שאני מתחרמן ממנה.
אני מעמד מול השידת הבשמים שלי ורואה על המסך את המספר של אבא.
מעולם לא שמרתי אנשי קשר, כלכך הרבה פעמים ניסו לדעת מה כל דבר אצלי בחיים ולא הבינו.
וככה למדתי.
אני עונה לשיחה לפני שהיא מסתיימת, ״כן.״ אני אומר בחוסר רגש, כשזה מדובר על אבא שלי אני בהחלט אכזר לפניו.
״סוף-סוף אתה עונה.״ הוא לוחש, ״ואתה גורם לי לנתק לך בפרצוף.״ אני מסנן בכעס ומתקדם בצעדים איטיים למיטה.
״תרגע! רק באתי לעדכן אותך בכמה דברים.״ הוא מתחיל לדבר לאחר שתיקה של הבנה מבעד הטלפון.
״דבר.״ אני דורש, שם בצד את העובדה שהוא אבא שלי.
הוא מוזמן לקפוץ לי, ״היום יש לך ב7 בערב תור אצל הרופא שהיה איתך לפני שובעיים בחדר. הוא אמר לי שהוא רוצה לפנות אותך לפסיכיאטר לפגישה קטנה.״
אני מגלגל את עיניי מדבריו ומניח את היד השבורה שלי על הכרית שעל ידי.
״בסדר.״ אני ממלמל באנחה שקטה, ״ביי.״ אני מנתק את השיחה ללא עוד הסברים ממנו ושוכב על המיטה.
מוזיקה מתנגנת לה מבעד החדר הסמוך מהמסדרון,
המוזיקה השקטה חודרת אל תוך אוזניי ונותנת למחשבות שלי לנוח.
אני כלכך רוצה לעזוב את כולם ולברוח מהאנשים האלו, כן מקדס החבר הכי טוב ובנאדם שאי אפשר לאחל לכל אחד.
כשאני מבין שטיילר כבר לא אהיה איתי וגם אליסון לא תהיה עם רומי.
זה שוב לחזור להיות בודד, לחזור לימים האלו שלבת במועדון לבד ומחזיק בידי בקבוק של וודקה ומחשבות רצות במוחי.
YOU ARE READING
בפעם הראשונה
Action^הסיפור גמור^ לאלה שאוהבים ספרי רומן,אקשן וטירוף אכזרי! זה בשבילכם~ כשהוא פגש אותה, הוא הפך לבנאדם אחר. הוא יעשה הכל בשביל אהבת חיו,היא נערה והוא רוצח שכיר וראש מאפיה אכזרי בספרד. האם הוא יסכים לעצמו להתאהב בנערה מסכנה שלעולם לא חוותה מגע מגבר. רק...
