״אם כבר כולנו כאן, רציתי לשאול משהו...״ מלמלתי באמצע ארוחת הערב. שני הבנים מביטים בי, מבטו של אוסטין סקרן, ושל הארי לעומת זאת- משועשע.
״אם אתה עומד להציע לי נישואין, תדע שאני עדיין לא מוכן למחוייבות שכזאת״ הארי גיחך וגילגלתי את עיניי בחיוך קטן. הבן אדם לא יכול להיות רציני רק לרגע אחד?
״תשתוק. בכל מקרה, רציתי לשאול- מה בדיוק הסיפור שלכם?״ הם הביטו אחד בשני. אם לא הייתי יודע, הייתי חושב שהם מתאמים גירסאות בטלפתיה או משהו...
״ובכן, זה סוג של מסובך... אתה מבין, ההורים שלנו האמינו בדברים שונים. לאחר שהם התגרשו, אבינו ברח עם אוסטין ו... ואני ואחותי נשארנו עם אמא."
״מה?! ואיך מצאתם אחד את השני?״ שאלתי, מסוקרן. אוסטין גיחך מעט על התלהבותי לפני שהתערב בשיחה.
״היה איזה כנס, והארי היה שם במקרה באותו הזמן שאני הייתי... נפגשנו, סיפרתי לו שאני מגיע ללמוד כאן - אבל כשהארי הצטרף, מישהו היה חייב להישאר עם אמא, כי ג׳מה לומדת בוושינגטון, אז אני עזבתי...״
אז למה הארי בא לכאן מההתחלה אם הוא ידע שזה או הוא או אוסטין?
ומה קרה עם אבא שלהם?
״ומדוע הסכמת להפסיק את הלימודים שלך באמצע?״ כיווצתי את עיניי, מכוון את שאלתי לאוסטין. הוא גיחך. ״הם היו יקרים מידי גם ככה, וגם לא ממש התעניינתי... אז כששמעתי שהארי קיבל מלגה ו---״
״רגע. רגע, מה?! הארי קיבל מלגה? איך לא ידעתי על זה?״ הרמתי את קולי, נואש להבין את הסיטואציה. הכל היה כל כך מעורפל ולא מובן, זה פשוט היה נשמע כמו איזה סרט.
״ובכן, לא רציתי שתחשוב שזה הכל בא אליי בקלות, אני גם התאמצתי להגיע לכאן בכוחות עצמי״ הארי הגן על עצמו. חייכתי אליו חיוך קטן, ״אני בחיים לא אחשוב ככה״ מלמלתי בשקט, הארי מבזיק אליי עוד אחד מהחיוכים החמודים האלה שלו, וגורם לי להסמיק כמו ילדה בת 12. שוב, זה מרגיש כאילו כל הסביבה מתערפלת וזה רק שנינו בחדר.
״אוקיי, זוג יונים... רצית לדעת את כל הסיפור, לא כך לואי?״ אוסטין הפריע לבהייה הממושכת שלי ושל הארי, והפננו אליו את מבטינו. הנהנתי בנחרצות.
״אז מה כל הקטע של מה שקרה ביער?״ השאלה הזאת עמדה לי על קצה הלשון מאז שאוסטין הגיע. הרי הוא הגיע חבול ומדמם, זה הדבר היחיד שהייתי מודאג לגביו.
״ובכן, יש את הכנופיה הזאת... הם שונאים אותנו״
״איזו כנופיה?״ קירבתי את גבותיי.
״מהמקום שממנו באנו. אפשר להגיד שהם האויבים שלנו. בקיצור, נקלעתי איתם למצב לא נעים, ואז... זיהיתי את הדרך ביער- הדרך לאוניברסיטה, ופגשתי אתכם במזל רב. משם הכל היסטוריה, אני מניח.״ אוסטין סיים לספר.
שתקתי.
אז זאת אותה הכנופיה שהלכה נגד סבתם של אוסטין והארי בגלל האמונה שלה?
זה פשוט מדהים, כל הרקע הזה מאחוריי שניהם שבכלל לא ניחשתי שקיים. מי היה מאמין שהשותף הקודם של האקס שלי יהיה אח של השותף הנוכחי של האקס שלי שהוא גם במקרה החבר שלי?
אלוהים... אני לא יכול לדמיין כמה משועמם הייתי אם הארי לא היה בא ומסבך לי את החיים ככה.
❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓
לואי סוף סוף מקבל את התשובות לשאלות הרבות שלו, אך האם כדאי לו להאמין? האם הוא צריך לסמוך על שניהם, או להיזהר יותר בצעדים שלו?
שבוע טוב מקסימות🌺🙏🏼
~JPH