M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

3 - "Mysterious Pale Lad"

זה היה יום שבת. פקחתי את עיני, מעט מסוחרר, וכאב ראש מיידי תקף אותי. הרגשתי נורא.

״לעזאזל״ גנחתי והתיישבתי על המיטה. זה הרגיש כמעט כאילו מישהו דופק לי פטישים בתוך הראש ואני מרגיש כל פיצוח של הגולגולת שלי. בחיים לא השתכרתי ככה כמו שהשתכרתי אתמול.

ליאם עדיין אצל נייל אז החלטתי שאני אתארגן ואלך לחדר של זאין, אני אשאל אותו אם הוא רוצה לבלות את סוף השבוע בדירה שלי ביחד.

נכנסתי לחדר המקלחת והפעלתי את זרם המים. לאחר שהתקלחתי וצחצחתי שיניים בדרך, יצאתי מהחדר ונעלתי אותו, הולך לכיוון חדרו של זאין. ושל הארי, כמובן.

״זאין?״ דפקתי על הדלת. הקפה בחדר שלי ושל ליאם נגמר וגם הכדורים נגד כאבי ראש כך שהרגשתי כמו גוש מהלך של מיגרנה ושקיות מתחת לעיניים.

לפתע הדלת נפתחה, אך לא זאין עמד בה. ״הארי״ פלטתי בשקט. אני לא זוכר בדיוק מה קרה איתו אתמול אבל הוא ראה אותי שיכור במצב הכי גרוע שלי ו...כן, מביך.

״החבר שלך ישן״ הוא אמר באדישות וחזר לשבת מול הטלווזיה הדולקת.
נכנסתי לחדר, סוגר אחריי את הדלת ומיד ריח נפלא נכנס לריאותיי.

״מה זה הריח הזה?״ אני נותן לריח הנפלא להוביל אותי למטבחון, שם אני רואה תבנית בתנור המואר שמדיף ריח נפלא של...

״צלי בקר״ הארי עונה לי מכיוון הסלון ואני כמעט ומזיל ריר מהריח.

״זה בטוח לא זאין בישל״ אני אומר. זאין לא מסוגל אפילו להכין ביצה מקושקשת נכון. ״כן, זה אני״ הוא עונה שוב ואני הולך לכיוון הסלון, נעמד בזווית עיניו ומשלב את ידיי,
״אתה יודע שיש פה קפיטריה, כן?״

״ובכן, הם לא מגישים בשר״ הוא קובע בהחלטיות ואני מרים גבה, ״כן הם כן״ הארי לא מביט בי במשך כל השיחה הקטנה שאנחנו מנהלים. ״אבל אני לא אוהב את איך שהם מבשלים אותו״ הוא מפנה אליי לפתע את מבטו, לבי מחסיר פעימה ואני לוקח צעד אחורה.

משהו במבט שלו היה כל כך קר, אך עם זאת היתה בו אש חזקה יותר מהשמש. זה היה מחזה שבחיים לא צפיתי. ואיך שהוא, בכל זאת, עיני היהלום שלו נשארו ירוקות.

הסטתי בחדות את מבטי וסגרתי את לסתי שנפלה בהיותי בוהה בו, ״א-אני אלך להעיר את זאין...״ אני ממלמל כמעט ללא קול, לא מעז להשליך אליו אף לא עוד מבט אחד לפני שאני הולך במהירות לחדר של זאין, כאילו רוח רודפת אחרי, ואני נשבע שיכלתי לשמוע את הארי מגחך מאחוריי ברגע שברחתי.

סגרתי את הדלת מאחוריי ונשענתי עליה, מסדיר את נשימתי על אף העובדה שאין לי מושג למה אני בחרדה כזאת. זה כאילו משהו במבט שלו שלח אליי אותות אזהרה.

״היי, בייבי״ קול עייף נשמע מכיוון המיטה ורק אז אני מבחין בזאין חסר חולצה בתהליכי התעוררות. בלי לחשוב יותר מידי אני קופץ לידו ומתכרבל בחיבוק המוכר שלו.

ואני לא שם לב שאני רועד עד שזאין מלטף את כתפי ואז מביט בעיני בדאגה ״קרה משהו?״ אני מיד מניד בראשי ומאלץ חיוך. שקר.

יש בבחור המתולתל, הגבוה והחיוור הזה משהו. ואני עומד לגלות מהו.

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

לואי מרגיש כאילו המצב בינו לבין הארי מתוח כרגע רק בגלל שהוא ראה אותו שיכור... אבל האם קיימת עוד סיבה? 🤔

~JPH