M O N S T E R // Larry Stylinson 🐾

52 - "Cupcakes And Puzzles"

הלכתי במסדרון הארוך, לבד.
קמתי מוקדם היום כדי שלא אצטרך להתמודד עם הארי. אני דיי בטוח שנרדמתי על הספה, אבל איכשהו קמתי במיטה שלנו. את זאין כמובן העבירו חדר, ועדיין לא גילו על אוסטין שמתגורר אצלינו כבר כמה ימים. אם יגלו- הלך עלינו.

הייתי כל כך שקוע במוזיקה שבתוך האוזניות שלי, עד שהרגשתי את גופי מתנגש בגוף מוצק, וכמעט נפלתי אחורה- לולא הדמות היתה תופסת באגני ומייצבת אותי כנגדה.

הרמתי את עיניי. ״ה-הארי?״ הוצאתי את האוזניות ונשכתי את שפתי בחוזקה. ״מצטער, לא ראיתי אותך...״ מלמלתי. ״זה בסדר״ הוא חייך חיוך קטן ושלף משהו ממאחורי גבו.

״קאפקייק?״ לא יכלתי לעצור את החיוך שלי כשהוא הושיט לכיווני את הקאפקייק הוורוד וחייך במתיקות. שיט. אני מאוהב כל כך.

״הנה״ הוא התקרב והניח את הציפוי אל מול שפתיי. שלחתי את לשוני וליקקתי את הסוכר, מתענג על כל שניה.

הארי הזיז את הקאפקייק במהירות והצמיד את שפתיו לשלי ברכות במקום. ״מתוק״ הוא פלט כשהתנתקנו.

וואו. הארי אדוארד סטיילס, זה היה חתיכת צעד חלק.

-----

״סוף סוף!״ אוסטין קרא כשנכנסנו לדירה. ״משעמם לך בלעדינו?״ הארי הציק לאחיו הצעיר בחיוך, מבלגן את תלתליו החומים. וואו. אני בחיים לא אתרגל לזה שהם אחים.

״מה? בכלל לא! דרך אגב, ידעתם שיש ארבעים ושמונה אריחים ברצפת האמבטיה?״ אוסטין התהלך ברחבי החדר.

״הוא מטפס על הקירות...״ לחשתי להארי בצחקוק כשעברתי אותו לעבר חדר השינה שלנו. הרגשתי את ידו על ישבני לרגע, טופחת בקלילות והסמקתי כמו עגבנייה, שולח לו מבט קטן אך ממשיך ללכת. אלוהים, הוא עוד יביא לי את הסוף שלי.

״איו. דוחה. שלא תחשבו שלא ראיתי את זה״ אני שומע את אוסטין אומר ואת הארי צוחק בקול. ״לך לישון אוסטין, כבר מאוחר״ הארי אומר, ונכנס אחריי לחדר.

״הוא אחיך הקטן למען השם״ חייכתי והנדתי בראשי בחוסר אמון. ״אז מה? הוא כבר בן עשרים ואחת... זה לא כאילו הוא מתנזר בתול״ הארי גילגל את עיניו והתיישב לצידי. הכיתי את כתפו בצחקוק והוא הפיל אותי אחורה, נשכב מעליי על המיטה.

״ואתה?״ פלטתי בשקט. הארי נשך את שפתו התחתונה, ״אתה מנסה לחשוף פה סודות מדינה, לו-באר״ הוא מלמל בקולו הצרוד, נוטף סקס אפיל, ושולח זרמים מחשמלים אל בין רגליי. לעזאזל.

״אתה חושב שאנחנו מוכנים?״ שאלתי אותו בכנות, והוא נשכב לצידי, שנינו מביטים אחד בשני. ״מוכנים למה?״

״נו, אתה יודע... לשלב הבא, בסיס שלישי, כל זה...״ מלמלתי, טיפה במבוכה אני חייב לציין.

עם זאין זה אף פעם לא היה ככה. לא דיברנו על זה לפני, זה פשוט קרה.
ועכשיו כשאני מדבר על זה עם הארי, אני מרגיש מה זאת מערכת יחסים בריאה, כנה ובוגרת. מדברים על הכל אחד עם השני, בלי מחסומים, בלי שקרים.

״לא צריך להיות מוכנים, לו׳. זה יבוא כשיגיע הרגע, אני לא דוחק בך ואין לנו שום צורך להרגיש לחוצים לגבי זה. טוב לי איתך ככה״ הוא אמר וליטף את פניי, מעביר שיער אל מאחורי אוזני ומביט לעיניי.

״הו... הרגע הקסום!״ צחקתי עליו והוא רק התקרב ותפס את שפתי התחתונה בין שיניו, עולה מעל גופי לפני שנישק ברכות. עצמתי את עיניי וחייכתי לתוך הנשיקה.

הוא מושלם בשבילי. זה כאילו שאלוהים חתך את צורת גופינו כדי שיתאימו אחד לשני בצורה מושלמת. כמו פאזל.

והתחושה הזאת, שהפאזל סוף סוף מורכב, ונוצרת התמונה המדהימה הזאת שכל כך רצית כבר לראות - אין יותר טובה ממנה.

❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓❓

סיכום הפרק;
אני לא יכולה להחזיק דרמות ליותר משני פרקים ולארי מדברים על סקס.

המשך שבוע נעים🌹🔪

~JPH