שיראל:
טוב אז ככה..עבר שבוע ויום הניתוח הגיע..
אני מתה מפחד!
כרגע עברתי הכנה לניתוח בדקו אותי ועכשיו אני על מיטת בית החולים,מחכה להיכנס לניתוח..
״ביי נשמה שלי בהצלחה,אני מחכה לך פה בחוץ״ נתנאל אמר ונישק את שתי לחיי וניגב את דמעתי
״חיים שלי!אנחנו אוהבות אותך המון!״ נועם אמרה
״בהצלחה מאמי!״ אבישג אמרה ושתיהן חיבקו אותי
ואז תומר התקרב אליי,שאפתי את הריח שלו ופרצתי בבכי
״דיי מאמי..את חזקה ואני פה,אני תמיד יחכה לך ואני סומך עלייך שתעברי את זה כמו גדולה,אני אוהב אותך״ הוא אמר ונישק אותי
״אל תבכי רק״ הוא ניגב את דמעותיי ולקחו אותי לחדר הניתוח .
נתנאל:
שיראל נכנסה לחדר הניתוח,
הניתוח שלה הוא 8 שעות..ההתאוששות שעה
בערך ורק אז נראה אותה
נועם נשענה עליי ונאנחתי,בוהה בנקודה בקיר ומחובק עם נועם
אני לא מאמין שאנחנו עוד פעם חוזרים לתקופה של בבתי חולים על הרגל של שיראל..מסכנה שלי,כמה היא סובלת מזה..
הניתוח שעכשיו היא עוברת הוא הכי ארוך והיא לא תצטרך אחרי זה עוד ניתוח יותר,
אבל מסכנה כל פעם מחדש להיות פה..
״נתי מתי שיראל באה?״ יהלי שאלה
״עוד מעט חיים שלי״ עניתי לה
״נתי אני עייפה״ שיר אמרה
״אתן רוצות לישון?״ שאלתי את שיר ויהלי והן הנהנו
״אז אני ייקח אותכן הביתה״ אמרתי והרמתי אותן
״מאמי את נשארת פה כע?״ שאלתי ונועם הנהנה
״יאללה כמה דקות אני חוזר״ אמרתי ונתתי לה נשיקה,
חשבתי לאיפה לקחת אותן כי אין מי שיישאר איתם בבית ואני לא מתכוון להשאיר אותם לבד בבית
התקשרתי לעומרי
״אע אחי אתה בבית?״ שאלתי
״כע אתה לא אצל אחותך?״ הוא שאל
״כע אבל אני יכולה לשים אצלך את שיר ויהלי לכמה שעות?״ שאלתי
״כע אחי ברור״ הוא אמר וניתקתי
שמתי אותם וחזרתי לבית חולים , עוד חמש שעות נוכל לראות את שיראל סוף סוף
״את רעבה מאמי ?״ שאלתי את נועם
״אני אלך לקנות לשתינו משהו״ היא אמרה וקמה,הושבתי אותה בחזרה וקמתי אני
״אני כבר אלך״ אמרתי,נתתי לה נשיקה ופניתי לתומר
״להביא לך גם משהו?״ שאלתי
״כע אחי לא אכפת לי מה״ הוא אמר והנהנתי וירדתי למטה,
הבאתי לשלושתנו אוכל וחזרתי..
עד שסיימנו עברה עוד שעה ועוד שלוש שעות מסתיים הניתוח אבל נוכל לראות אותה רק עוד ארבע שעות כי היא צריכה עוד להתאושש
תומר נרדם..
נועם הניחה עליי את ראשה ונרדמה כמה דקות אחריו ולאחר מכן הגשתי לעצמי גם לעצום את העיניים ולהירדם .
כעבור חמש שעות...
שכבתי במיטה כבר שעה,לא הבנתי למה אף אחד לא נכנס בזמן הזה
פתאום הרופא נכנס
״טוב שיראל..כל המבקרים שלך נרדמו ולכן הם לא נכנסו עד עכשיו..הם עכשיו התעוררו והם באים״ הוא אמר בחיוך והנהנתי
״כואב לי הגב״ מלמלתי
״כנראה כי לא זזת הרבה זמן..תנסי טיפה לשנות תנוחה״ הוא אמר
״אבל יכאב לי הרגל״ אמרתי בבכיינות ובקול חלש
הוא העלה לי את המיטה וזה טיפה שיפר ואז בדיוק תומר,נועם,אבישג ונתנאל נכנסו
נועם ואבישג חיבקו אותי ראשונות
״איך את?״ שוג שאלה
״בסדר שוגי..קצת כואב לי עדיין״ אמרתי
״את מזה חזקה חיים שלי..אני גאה בך״ נועם אמרה וחייכתי אליה,נתנאל עקף אותה וחיבק אותי ונתן לי נשיקה בלחי
״נשמה שלי אני גאה בך קטנטונת״ הוא נתן לי נשיקה בראש והתחלתי לבכות והוא חיבק אותי הרבה זמן,תומר ניגש אליי ושוב התחלתי לבכות והוא נישק אותי והרגיע אותי..
״איפה יהלי ושיר?״ שאלתי
״שמתי אותך אצל עומרי..אני הולך להחזיר אותם״ נתנאל אמר והלך עם נועם .