פרק 29-my love:הבית של אושר

1.8K 151 15
                                    

אמנדה:

אושר החזיר אותי הביתה,נכנסתי וכמובן שהוריי צרחו עליי שאני מפגרת וטיפשה ומטומטמת!
זה העליב אותי נורא,הכל בגלל שבסך הכל יצאתי!
״פרחה מגעילה זה מה שאת״ אבי אמר והתחלתי לבכות
״עזבו אותי יקרציות אני רוצה לישון!״ צעקתי בבכי ועליתי לחדר ונעלתי אותו,
שמעתי עוד קצת דיבורים ואז שקט..
התקשרתי לאושר,אני מקווה שהוא לא ישן או שאני מפריעה..
״הלו״ הוא ענה ושוב זלגו מעיניי דמעות כמו ברז
״אושר נרדמת כבר?״ שאלתי בקול חנוק והוא זיהה את זה
״מה קרה קטנה שלי?את בוכה?״ הוא שאל
״אני צריכה אותך..זה שוב ההורים המפגרים האלה!שונאת אותם!״ אמרתי
״עוד פעם קיללו?״ הוא שאל
״כן!והם קראו לי גם פרחה״ אמרתי
״דיי בייבי,תנגבי את הדמעות..את רוצה שאני יבוא לקחת אותך?״ הוא שאל
״כן״ אמרתי
״טוב אני מגיע עוד חמש דקות,אני אוהב אותך בובה שלי״ הוא אמר
״גם אני,ביי״ אמרתי והוא ניתק

אספתי את שיערי המתולתל וירדתי למטה
אין לי כוח להחליף פיג׳מה..חשבתי לעצמי,שמתי נעלי בית של אימוג׳י ויצאתי בשקט,נכנסתי לאוטו של אושר והוא נישק אותי
״הסכמתי לך לבכות?!״ הוא אמר וחייכתי
״לא שואלת אותך״ עניתי
״וואו וואו מישהי פה נהייתה אמיצה..״ הוא מלמל וצחקתי

נכנסנו לביתו,
״רוצה נעלה לראות טלוויזיה?״ הוא שאל והנהנתי,עלינו לחדרו ושכבנו מחובקים

(זה נראה מיטה של בית חולים אבל תדמיינו את זה כאילו זה במיטה שלו,מצטערת לא מצאתי תמונה)~~~~

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

(זה נראה מיטה של בית חולים אבל תדמיינו את זה כאילו זה במיטה שלו,מצטערת לא מצאתי תמונה)
~~~~

-יום אחרי-
נועם:
התעוררתי ובדקתי אם קיבלתי הודעות
'היי נועם זאת אמנדה חחחחח באלך להיפגש היום?' אמנדה שלחה וחייכתי
'חחחחח כןןןןן אני ממש ישמח!בואי אליי!'
אמרתי
'את יכולה לבקש מאח שלך שיקח אותך לאושר אולי?אני פשוט בפיג׳מה אצל אושר אז פאדיחה לבוא ככה' היא שלחה
'אז למה את לא חוזרת להחליף?' שאלתי
'רבתי עם ההורים..עזבי סיפור ארוך' היא ענתה
'טוב רבע שעה אני אצלך' שלחתי ורצתי לחדרו של עומרי,

קפצתי עליו בניסיון להעיר אותו והוא הפיל אותי על המיטה
״עומרי קח אותי לאושרררר!אמנדה קראה לי!״ אמרתי
״אל תלכי לי עכשיו״ הוא מלמל וניסה לחזור לישון אך לא נתתי לו
״נו תיקח אותי״ רטנתי,הוא נאנח וקם,צחצח שיניים וירד למטה ואני מאחוריו,רצה בעקבותיו

הגענו לבית של אושר,עומרי נתן לי נשיקה ונסע,דפקתי בדלת ואושר פתח וחיבק אותי
״אמנדה למעלה״ הוא ענה והנהנתי,
עליתי למעלה ואמנדה שכבה במיטה וראתה טלוויזיה ואכלה גלידה
״אמנדהההה!״ אמרתי וקיפצתי למיטה לידה,
היא הביאה לי כף ואכלנו ביחד גלידה

״מה יש יפה שלי?למה גלידה?״ שאלתי
״רבתי עם ההורים שלי ועכשיו קצת הוצאתי עצבים על אושר..״ היא אמרה
״מסכן..״ מלמלתי והיא צחקה
״אם ניפרד?!״ היא שאלה היסטרית
״דיי אמנדה!אתם לא תיפרדו ולא שום דבר הוא אוהב אותך״ אמרתי והיא נאנחה
״אני חושבת שכבר לא״ היא מלמלה בשקט

״מה את אוכלת גלידה?את רעבה?את רוצה שאני יכין לך אוכל?״ אושר נכנס לחדר ושאל דואג וחייכתי

״לא אני לא רעבה צא״ היא אמרה בקול של תינוקת עצבנית,בלי להסתכל עליו,
הוא גיחך ויצא...
היא הרגע העיפה אותו מהחדר שלו !!

צחקתי לעצמי והיא גלגלה עיניים
״אעלק לא אוהב אותך תראי איך הוא משוגע עלייך!״ אמרתי והיא חייכה
״אני רצה לקפוץ עליווו״ היא אמרה ורצה החוצה,שאלוהים יעזור לי עם הילדה המפגרת הזאת!

אושר:
ירדתי מבואס,גורשתי מהחדר שלי..
פתאום אמנדה קפצה על גבי וכמעט נפלנו אבל ייצבתי אותה וצחקנו
״מפגרת קטנה שלי״ אמרתי ונישקתי אותה
״איכסה תקראו לנתי מהררר!״ נועם צצה וצחקתי,
״תגידי לו לבוא״ אמרתי והיא הנהנה והתקשרה אליו

נתנאל:
צלצול טלפון העיר אותי משנתי,

-My Baby😍-
-הלו יפה שלי
-נתיייי בוא לאושר
-מה את עושה אצל אושר?!
-חחחח תירגע יא עצבן באתי לאמנדה,היא שם
-טוב אני בא מאמי
-בייייי

~~~~~~~~

התארגנתי ונסעתי לאושר....

Our loves?Where stories live. Discover now