Our loves?

פרק 1-my love:שוגי

נועם:
היום יום שבת,
אתמול אבישג ישנה אצלי והלכתי היום בבוקר,כבר צהריים והתקשרתי מלא והיא לא עונה!
״אבאאא!״ אמרתי עצבנית והוא הסתובב אליי
״אבישג לא עונה!אני לא יודעת מה יש לה״ אמרתי ובדיוק הייתה דפיקה בדלת וקמתי לפתוח,רואה את אבישג כולה בוכה
״שוגי מה קרה?״ שאלתי ונתתי לה כוס מים
״נונ (שם חיבה) ההורים שלי מתו בתאונת דרכים״ היא אמרה
והייתי בשוק ודמעות עלו בעיניי,ההורים שלה אנשים מקסימים
״מה?!מתי?!״ שאלתי בקול רועד
״לפני שעה״ היא אמרה
״אני לא יכולה להישאר בבית,כולם שם בוכים וזה מדכא אותי עוד יותר,סבא וסבתא שלי עומדים למות ואין לי בכלל איפה להיות,אני רוצה להתאבד וזהו!״ היא אמרה
״היי שוגי תירגעי דיי יפה שלי אל תבכי״ אמרתי וניגבתי את הדמעות שלי ושלה
״אבא!״ צעקתי
״מה קרצ..״ הוא קטע את עצמו שראה אותנו
״מה קרה?״ הוא שאל וסיפרתי לו הכל
״אבא בוא רגע״ אמרתי ולקחתי אותו
״אני לא יכולה פשוט לעזוב אותה!תדאג לה!היא כמו אחותי״ אמרתי בקול רועד ועיניים דומעות
״ברור,אבישג בת בית אצלנו״ הוא אמר וחזרנו
״שוגי את תגורי אצלנו״ אבא שלי אמר
״מה..?!לא אני לא יכולה!ואני גם..אנ..אני לא יודעת,אוף!״ היא אמרה,ראיתי עליה שמרוב עצב היא אפילו לא יכולה לדבר ואין לה כוח לכלום
״שוגי תעלי לישון מאמי שלי,נדבר על זה״ אמרתי בקול עדין
״אני לא חושבת שאני מסוגלת לישון..נועם את פאקינג מבינה שההורים שלי מתו?!״ היא אמרה במרירות ובכתה וממש כאב לי עליה
״רק תנסי..שוג״ אמרתי בקול חלש
והיא הנהנה,אני ואבישג מאז ומתמיד היינו החברות היא טובות,היא הייתה הראשונה להגן עליי ואני עליה,
היא הייתה הראשונה שבאה אליי עם הצרות שלה ואני אלייה,
היא הראשונה שיודעת עליי דברים ואני עליה
והיא הראשונה שאני יסמוך עליה,והיא עליי

עליתי איתה למעלה,הבאתי אותה לחדר שלידי,שבקרוב הולך להיות החדר החדש שלה וסידרתי לה שם את המיטה והבאתי לה פיג׳מה ממני
״תודה על הכל נומנם״ היא אמרה והנהנתי וסגרתי את הדלת

כעבור שבוע...
עבר הרבה על אבישג השבוע הזה,היא ישנה אצלנו יומיים ואז באו ממשרד הרווחה ואמרו שיש לה משפחת אומנה שרוצה לאמץ את שוג,בהתחלה ההורים שלי לא הסכימו כי הם יודעים כמה היא חשובה לי
אבל בסוף הסכמנו כי מסתבר שמשפחת האמונה היא השכנים החמודים שגרים מולנו,אז עכשיו שוג ואני שכנותת!

״זהו?ארזת הכל??״שאלתי והיא הנהנה
״תודה נונ״ היא אמרה וחיבקה אותי חזק
״ביי שוגשוג!״ אמרתי והיא הלכה,לבית מולנו.אוי זה כזה מוזר..

אבא ירד במדרגות ורצתי אחריו
״אבוש סטופ!״ עצרתי אותו והוא צחק
״תודה שעזרתם לאבישג אבא״ אמרתי
״הכל בסדר נועם,שמחנו לעזור לה״ הוא אמר ונישק את ראשי
״ותתארגני,הולכים לסבא וסבתא לקידוש״ הוא אמר והנהנתי

לבשתי חולצת בטן לבנה וג׳ינס בויפרנד עם קרעים
והשארתי שיער פזור
ירדתי למטה,
אריאל לבשה חצאית שחורה וחולצה שחורה,
איתן לבש חולצה לבנה מכופתרת וג׳ינס קרעים,
עומרי לבש חולצה שחורה מכופתרת וג׳ינס בהיר,
אמא לבשה שמלה שחורה ואבא חולצה מכופתרת 
״למה חולצת בטן אבל?!״ איתן שאל ואבא בחן אותי והסכים איתו
״נו ככה עזבו אותי זה כולה לסבא וסבתא״ אמרתי והם נאנחו ועזבו אותי

הגענו ואני ואריאל נכנסנו ראשונות
וחיבקנו את סבא וסבתא
ודודה לינוי ובעלה אביאל והבן שלהם דוד,שאיתי בכיתה ואת הבת הקטנה שלהם,רותם בת 7

״איפה דוד עומר?״ שאלתי
״בדרך מאמי״ לינוי אמרה והנהנתי,הדלת נפתחה וחיבקתי את
עומר ואת אישתו ליאן ואת הילדים שלהם,לירן בן 12 ונוי בת 10

״ילדים ועומר!בואו לשולחן״ אמא צעקה וצחקתי שעומר שיחק עם כל הילדים
באתי לשולחן עם עומרי וכולם התיישבו איתנו
~~~~~~
דרך אגב,
למי שזה בלבל אותה
עומרי-זה הבן של נטע ואלמוג
עומר-זה אח של אלמוג.