נקודת מבט אלמוג-
התעוררתי וצחצחתי שיניים,ראיתי טלוויזיה והיה לי משעמם אז הלכתי לראות מה עם נטע,היא לא הייתה בחדר שלה ונלחצתי קצת
"אלמוג" שמעתי את קולה של לינוי וניגשתי לחדרה
"ליני ראית את נטע היא נע..." קטעתי את עצמי שראיתי אותה ואת נטע,
לינוי איפרה אותה ועשתה לה פן והביאה לה בגדים ואז ראיתי את היופי המדהים שלה!היא מושלמת
"אלמוג אתה חי?!" לינוי העירה אותי מהמחשבות והתעשטתי
"מה?כע מה את רוצה?" שאלתי
"תיקח אותנו לקניון" היא אמרה
"טוב ומזה מזה הבגדים הקצרים האלה מיד תחליפו" אמרתי ונטע שתקה
"טוב צא" לינוי אמרה וסגרה את הדלת,שמעתי אותן מדברות
"לינוי הוא כועס עליי?" שמעתי את קולה התמים של נטע
"לא מה פתאום גם אותי הוא לא שונא הוא פשוט לא אוהב שאני למשל מתלבשת חשוף כי אני חשובה לו והוא לא רוצה שיסתכלו עליי וכנראה שגם את חשובה לו" לינוי ענתה לה
"אני לא חשובה לאף אחד,כולם עזבו אותי" היא אמרה והרגשתי את ליבי פועם...
ירדתי למטה והן באו לבושות יותר טוב ,
הסעתי אותם לקניון נפרדתי מלינוי בנשיקה בלחי ואת נטע חיבקתי והרגשתי אותה מצטמררת...הסתכלתי עליהן הולכות ונסעתי
ערב-
ישבנו כולנו לאכול,נטע אכלה בקצב נורמאלי והייתי רגוע
"מתוקה את רוצה ללכת לבית ספר ?" אמא שאלה את נטע
"אממ לא אני..אא..ני...אין לי כסף
לבית ספר" היא מלמלה במבוכה את הסוף ונאנחתי
"הו חמודה אנחנו נדאג לזה וזה בסדר את לא צריכה להתבייש אנחנו פה לעזור לך בכל מה שאת צריכה" אבא אמר והיא הודתה להם בביישנות וכולם סיימו לאכול ועליתי לישון
בוקר-
נטע-
גברת זיגדון העירה אותי ליום הראשון של בית ספר,צחצחתי שיניים
והיא הביאה לי חולצת בצפר מלינוי,התארגנו ונסענו אני,נטע,עומר ואלמוג
הגענו לבית ספר ונכנסתי לכיתה,אני מקווה שיהיה טוב כי כמו שאמרתי לא הייתי בבצפר מגיל 9 אז אני יודעת חומר של ילדים עד כיתה ז' כי הייתי נחשבת חכמה בגיל 9 אז הבנתי נושאים של גדולים...הבעיה פה היא שזה חומר של כיתה ט,אני מקווה שאני יסתדר...
"שלום לתלמידה החדשה,איך קוראים לך ?" המורה שאלה
"נטע אסולין" עניתי והיא הנהנה בחיוך,
"שבי בבקשה" היא הצביעה על אחד המקומות והתיישבתי
"נטע כמה זה 6-40+1·×5 (חירטטתי תרגיל אל תשפטו אותי אם הוא לא טוב אנלא טובה במתמטיקה)?" המורה שאלה וגמגמתי
"52?" שאלתי וכל הכיתה צחקה עליי,
האדמתי מבושה,לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה,לא ידעתי לאן ללכת בבית ספר הזה אז סתם הסתובבתי ובכיתי
"היי נטע!" עומר רץ לכיווני ואז ראה שאני בוכה
"מה קרה?אלמוג ביקש ממני לחפש אותך כי הוא בא לכיתה שלך ואמרו לו שיצאת" הוא אמר ונאנחתי וניגבתי את הדמעות
"מה קרה נטע?" הוא שאל שוב ולא עניתי,הוא נחמד אבל קשה לי להיפתח
"את רוצה שאני יקרא לאלמוג ?" הוא שאל והנהנתי בהיסוס,אוף אני כזאת מציקה!בטח כבר אלמוג וכל המשפחה שלו שונאים אותי!
"חכי פה" הוא אמר והלך לאנשהו,
בזמן שניגבתי את הדמעות אלמוג בא וישב לידי
"נטע מה קרה ?" הוא שאל בעדינות
"אני..אני יודעת חשבון רק עד כיתה ז׳ ואני בכיתה ט אז אני לא מבינה כלום והמורה שאלה אותי שאלה ולא ידעתי וכל הכיתה צחקה עליי" אמרתי מתביישת בעובדה שאני כזאת סתומה
"אל תבכי אני לא אוהב לראות את האנשים שחשובים לי בוכים,נמצא לך מורה פרטי" הוא אמר
"אא-אני חשובה לך ?" שאלתי ומשכתי באפי
"בואי נכניס אותך לשיעור" הוא אמר ונתן לי יד לקום
הוא בא איתי לכיתה,ראה שאני מתיישבת והכל בסדר והסתובב ללכת
"מה באת עם הורה מלווה גמדה?" אחד הילדים אמר לי וקצת נפגעתי,
באותה שנייה אלמוג הסתובב במהירות ובחן את הילד שהציק לי
"יש לך אומץ להגיד את זה שוב ?!" אלמוג צעק עליו ושתקתי מבוהלת קצת
"לא אני מצטער" הילד ענה,פחדן
"ביי נטע תבואי אליי אחרי השיעור" אלמוג אמר וכל הבנות בכיתה הסתכלו עליי במבטי קנאה,לא הבנתי למה...
והמשכנו בשיעור
~~~~~~~~~
בבקשה תכתבו לי בתגובות מה אתן חושבותת
YOU ARE READING
Our loves?
Romantikusטוב אז זה סיפור של 3 עונות שכתובות פה ולכן קראתי לזה -our loves,(האהבות שלנו) כי מסופר על שלושה אהבות , בכל עונה משהו אחר, העונה הראשונה היא -one love (אהבה אחת) , שמספרת על אלמוג ונטע,נערה שננטשה ברחוב ואלמוג מציל אותה,המשפחה שלו מאמצת אותה אליהם ו...
