פרק 7-one love:השמלה

3.3K 229 33
                                    

אלמוג-
כולנו אכלנו ואז הייתה דפיקה בדלת ואמא קמה לפתוח
״הו שלום כמה זמן לא היית פה...״ אמא אמרה ובאה בחזרה לשולחן עם
שירה.
התמלאתי עצבים ונטע הייתה מבולבלת
״מה נשמע מוגי?״ היא שאלה ורציתי להעיף לה כאפה
״אלמוג אני הבנתי שטעיתי ואני רוצה שנחזור״ היא אמרה רצינית
״מזה?!?!?!יבת אלף אחרי מה שעשית לו הוא בחיים לא יחזור אלייך עופי מפה״ עומר יצא עליה
״עומר!תדבר יפה״ אמא אמרה לו
״שירה אני לא חוזר אלייך,אני שמח על כל יום שהקשר הזה נגמר,אני ואת זו טעות״ אמרתי ונטע נעצה בי את מבטה

״מה?אתה מוותר עליי בשבילה?בשביל המופקרת המכוערת הזאת!חתיכת מפגר ואת תקשיבי לי טוב זנזונת קטנה את תשלמי על זה״ שירה אמרה ונטע קמה בבכי והושבתי אותה בחזרה
״יבת של אלף זונות קודם כל אני והיא לא ביחד ודבר שני היית מתה להגיע לקרסוליים שלה יא זונה מפגרת ואם אני ישמע שרק התקרבת אליה נשבע לך שזה לא יגמר טוב,עכשיו עופי לי מהבית״ צעקתי עליה והיא שתקה והלכה
״נטע...אל תתייחסי חמודה וגם אל תעלבי ממנה״ אמא שלי אמרה ונטע משכה באפה ועלתה למעלה

״טוב אני יעלה אליה...״ עומר נאנח ועלה במדרגות

עומר-
״נטע...אין לך מה לבכות בגללה...היא סתם זונה״ אמרתי והיא הרימה מהר את ראשה שאמרתי את המילה זונה...איזה תמימה היא

״אבל..אבל מה עשיתי ?״ היא שאלה
״את לא עשית כלום מותק אל תעלבי״ אמרתי והיא שתקה
״עומר בן כמה אלמוג ?״ היא שאלה וכיווצתי את גבותיי בבלבול
״18 למה ?״ שאלתי
״סתם״ היא מלמלה...אוקיי...

״את בסדר יפה שלי?״ שאלתי והיא הנהנה וחיבקה אותי
״תודה עומר״ היא אמרה וקרצתי לה
וירדתי בחזרה למטה

״היא בסדר?״ אלמוג שאל בדאגה,מה יש לשניהם היום?!
״כע הרגעתי אותה היא בסדר״ עניתי וחזרתי לאכול
״יא חמור לא קראת לה לאכול?!״ הוא אמר ומשכתי בכתפיי

והוא עלה למעלה,טוב אין לי מושג מה יש לו ממנה...

אלמוג:
״נטע בואי לאכול כפרה״ אמרתי והיא קמה ונתתי לה ללכת לפני,
היא כזאת מושלמת!
״נט את רוצה לבוא איתי מחר לקנות בגדים אני צריך עזרה מבת״ אמרתי
״למה אתה לא לוקח את לינוי ?״ היא שאלה ומשכתי בכתפיי
״טוב סבבה״ היא ענתה וחייכתי

יום אחרי-
אלמוג-
אני ונטע יצאנו לקניון,החלטנו ללכת ברגל...
כל הדרך היא חפרה,שרה וצחקה אבל אם זה עושה לה טוב,
אני מאושר.
החלטתי סופית,יום יבוא והיא תהיה שלי אבל אני יודע גם בלי שהיא תגיד לי שעכשיו היא לא מוכנה לחבר,
בטח לא אחרי מה שהיא עברה
ואני מקבל את זה ומרגיש שמיום ליום אני מתאהב בה יותר...

קנינו לי מלא בגדים והחלטנו לאכול משהו,בדרל עברנו ליד איזה חנות וקלטתי אותה נועצת את עיניה באיזו שמלה בחלון הראווה,בלי לחשוב פעמיים משכתי אותה לשם...

"לאן זה אלמוג?" היא שאלה מבולבלת
ושאלתי אותה מה המידה שלה
"למה מוגי?" היא שאלה וגלגלתי עיניים
"נווו" האצתי בה

"סמול.למה??" היא שאלה והנהנתי,ניגשתי לאחת המוכרות וביקשתי מידה,
היא נתנה לי והתקדמתי עם נטע לקופה

"מה אתה עושה אלמוג ?" היא שאלה
"לנסיכה מושלמת כמוך מגיע שמלה כזאת" מלמלתי
"לא בבקשה אלמוג נו" היא אמרה והתעלמתי,שילמתי ונתתי לה את השקית
"תתחדשי נט" אמרתי וקרצתי לה ואכלנו במקדונלד׳ס

-בבית-
נזכרתי באותו יום שנטע הייתה עצובה שהיא לא זוכרת באיזה יום היום הולדת שלה...אז החלטתי לעשות משהו...

נטע-
ישבתי בחדר והדלת נפתחה,זה היה אלמוג
והוא נראה נלהב
"מה קרה ?" שאלתי
"נטע הלכתי למשרד הפנים,אמרתי להם פרטים עלייך ואת השמות של ההורים שלך ושלך לפי מה שסיפרת לי והם גילו את התאריך יום הולדת שלך" הוא אמר וחייכתי חיוך רחב וחיבקתי אותו
"מתי זה???" שאלתי נרגשת והוא ניסה להרגיע אותי
"מחר!" הוא אמר וחייכתי
"תודה מוגי!" היא אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי ואז מיד הלכה אחורה
"סליחה.." היא מלמלה במבוכה והרמתי את הראש
"הכל בסדר" אמרתי בחיוך קטן והיא חייכה בחזרה

Our loves?Where stories live. Discover now