תקראו אחרי זה למטה, חשוב!!!
כעבור כמה שבועות....
תיאור כללי:
אלמוג בצבא,
עומר,נטע ולינוי בחופש גדול,נשארו להם עוד שבועיים לחופש,
עומר עולה לכיתה י"א,נטע ל י"
ולינוי ל ט"...
ללינוי יש חבר בשם אביאל אזולאי,שכבה מעליה
אלמוג ועומר לא כל כך אהבו את זה כי הוא ערס כזה ומעשן אבל ללינוי לא אכפת ובגלל זה היא לא מדברת עם עומר ואלמוג כבר שבוע וחצי,למרות שאלמוג בצבא אז גם ככה לא יוצא לה לראות אותו הרבה,
נטע רוב הזמן עצובה אבל עומר ולינוי מנסים להעלות לה את המצב רוח ולהסביר לה שאלמוג לא רוצה שהיא תהיה עצובה,בשבוע הראשון של החופש נטע החליטה שהיא צובעת את השיער לתכלת והיא עשתה את זה ויפה לה...זהו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נטע:
קמתי היום בשתיים עשרה וראיתי טלוויזיה עד הצהריים,
כבר אמרתי שלא באלי שייגמר החופש ?!
אבל לא יודעת,היה משהו שהציק לי,זאת הייתה תחושה רעה,
רעה מאוד.
פתאום נזכרתי באלמוג והחלטתי להתקשר אליו מהר
'נט אנלא יכול לדבר חיים שלי כבר אמרתי לך שאסור פה' הוא מלמל
'אבל אלמוג יש לי תחושה רעה אולי תחזור הביתה?' שאלתי בבכי,אני כל כך מתגעגעת...
'אני לא יכול מאמי שלי אל תבכי' הוא אמר וניסיתי לעצור את הבכי
'כבר אמרתי לך,אני מבטיח להתקשר תכף אני לא יכול עכשיו ביי נשמה שלי' הוא מלמל ואפילו לא הספקתי להגיד ביי כי השיחה התנתקה
-בערב-
לינוי:
ישבנו לארוחת ערב
"נטע למה את לא אוכלת ?" אמא שאלה ונטע חייכה חיוך קטן
"אני יאכל הכל בסדר" היא אמרה
"נט הכל טוב את נראת כאילו קרה משהו" אמרתי
"האמת שדיברתי עם אלמוג בצהריים,הוא הבטיח לי שהוא יתקשר תכף והוא לא התקשר עד עכשיו" היא אמרה ובדיוק הטלפון של הבית צלצל,אפילו שאני בריב איתו התגעגעתי,הוא אח שלי
"הלו" אבא ענה
"כן" הוא אמר
"מה???אנחנו מיד מגיעים" הוא אמר וניתק
"אבא מה קרה?" עומר שאל מבולבל בדיוק כמונו
"אלמוג בבית חולים ירו בו" הוא אמר בלחץ
ונטע התחילה לבכות
ונכנסנו מהר לאוטו
נטע:
הגענו לבית חולים ואני ולינוי רצנו בוכות לחדר שאמרו לנו
הרופא הודיע לנו שהוא בניתוח ושנחכה,
ישבתי,לא יכולתי להפסיק לחשוב על השיחה שלנו,ידעתי שיקרה משהו!פשוט ידעתי
ואוףף זה הכל בגללי! הוא אוכל חרא בצבא ורץ כל היום בחום ואני מתקשרת לבכות לו!
ברוך השם הוא סיים את הניתוח ואנחנו מחכים לתשובות,אנחנו יושבים פה כבר חמש שעות!
לינוי הייתה רדומה על עומר,אפילו שהם לא מדברים,ודקלה הייתה מאוד לחוצה ואני?!
אני בעיקר בכיתי
נכנסנו לחדר שלו,
הוא התעורר בדיוק שהתעוררנו ושראיתי אותו ישר בכיתי וחיבקתי אותו
"אל תבכי חיים שלי,אמרתי לך לא לבכות עוד מקודם" הוא אמר מנסה להרגיע אותי,לינוי ישבה על הכיסא מולו ובכתה בשקט
"אני מצטערת לא התכוונתי!זה בגלל שבכיתי לך בטלפון,סליחה אני לא חשבתי!אני אוהבת אותך" אמרתי והוא גיחך ונישק אותי
"אין לך על מה להצטער אני אוהב אותך אפילו יותר,את אהבת חיי חיים שלי" הוא אמר והתנשקנו
"מה את יושבת בצד ובוכה?" הוא שאל את לינוי והיא בכתה יותר והוא חייך וחיבק אותה
"דיי נשמה שלי..אני בסדר" הוא לחש לה והרגיע אותה,מיד אחר כך,דקלה חיבקה אותו חזק ודאגה שהכל בסדר איתו
ואז עומר
"איך זה קרה?" שאלתי
אלמוג:
"איך זה קרה?" נטע שאלה
לא רציתי לספר לה..שהיא בכתה וכל היום הייתי עסוק רק בזה...גם שהייתי באמצע מטווח באימונים ובטעות נפצעתי,עשיתי איזו טעות עם הרובה,לא באלי שהיא תדע כי זה חשבתי עליה,היא תרגיש אשמה..
אז אמרתי שנפצעתי באימון...
"כמה זמן אתה פה?" אבא שאל
"יומיים,ועוד שבוע בבית" אמרתי ונטע חייכה וצחקתי
כעבור ארבעה ימים...
אלמוג:
"אתה לא תלך זה ברור לך?!" נטע אמקה וגיחכתי
"יש לי פה חמישה ימים יא לחוצה" אמרתי
"לא רוצה!אני יתקשר לצהל ויצעק עליהם" היא אמרה וגלגלתי עיניים
"תתקשרי" צחקקתי והיא נתנה לי סטירה...אין אין אני מאוהב!
~~~~~~~~~~~~~
וואי סליחה על ההזנחה,קבענו שאני יעלה ביום שלישי וכבר היה לי פרק מוכן באותו יום וחשבתי שהעלתי אבל רק עכשיו ראיתי שזה עדיין לא פורסם...סליחה על האי הבנה,פרק הבא בשישי.
YOU ARE READING
Our loves?
Romanceטוב אז זה סיפור של 3 עונות שכתובות פה ולכן קראתי לזה -our loves,(האהבות שלנו) כי מסופר על שלושה אהבות , בכל עונה משהו אחר, העונה הראשונה היא -one love (אהבה אחת) , שמספרת על אלמוג ונטע,נערה שננטשה ברחוב ואלמוג מציל אותה,המשפחה שלו מאמצת אותה אליהם ו...
